האם יש איסור לציין תאריך לועזי?
האם יש איסור לציין תאריך לועזי?
מעיקר הדין אין איסור כיום לציין תאריך לועזי.
אמנם ירא שמים עליו להשתדל להשתמש רק בתאריך עברי, אל אם כן במקום הצורך, וגם אז (אם באפשרותו) יוסיף לאחמ"כ – 'למניינם'.
כתב בדרכי משה הקצר יורה דעה (סימן קמז סק"ב): כתב המרדכי בספ"ק דע"ז (סי' תתט) ואבי"ה כתב מפי הקבלה, הא דאסור להזכיר שם עבודה זרה, היינו דוקא בימיהם ששם עבודה זרה היה משמע לשון שררה ואלהות, אבל עתה ששם קדשים שלהם כשם בני אדם, אין קפידא בהזכרתם, והקרא מוכח כן ושם אלהים אחרים לא תזכירו עכ"ל. וכן הוא בהגהות מיימוני פ"ה (אות ג), ובתולדות אדם וחוה ני"ז ח"ה (קנט ע"ג). וכתב, דוקא שלא בלשון חשיבות אלא בלשון בני אדם, אבל לקרותן קדשים כמו שמזכירין אותו הגוים בלשון חשיבות, אסור עכ"ל.
ובשו"ת הרמ"א סימן נא ציין לתאריך לועזי, "בשנת אלף תקמ"ו בדיצימב"ר". אמנם הוסיף וכתב – "למספרם"
ובאגרות קודש לכ"ק אדמו"ר (חי"ז עמ' קס): במענה למכתבו מיום 5\22. ולפלא גדול על אברך ישיבה מגזע אנ"ש ותמימים, שבמכתבו יורה התאריך למספרם, בה בשעה שבאותו יום עצמו אמר "היום יום חמישי בשבת" – מיוסד על הציווי זכור את יום השבת לקדשו, ולא עוד שהוא בימי הגבלה דמתן תורה.
אתר האינטרנט "דעת – יהדות באור החסידות והקבלה" מרכז מאגר תוכן עצום של נושאים שונים: חינוך, זוגיות, שלום בית, משמעות החיים , מודעות עצמית, מעגל השנה ועוד.. התוכן שבאתר מרוכז ברובו משיעורי הרב יצחק ערד – ראש ישיבת דעת וראש מכון דעת ותבונה – לימודי אימון וטיפול יהודי. מרכז דעת נותן שרות של יעוץ הלכתי, השקפתי ומשפחתי, על פי התורה והחסידות, לרבני ודייני קהילות ולאנשים פרטיים בארץ ובתפוצות. התשובות נענות על ידי צוות המשיבים של מרכז דעת. חלק מהתשובות מתפרסמות באתר זו במדור שאלות ותשובות.