המהות הכי פנימית של עבודת הביטחון היא המנוחה. מנוחה זה ההיפך מטרדה וההיפך מפעולה. כשהאדם פועל בעולם ורוצה להגיע להישגים, והוא אכן צריך לפעול כך, הנקודה הפשוטה והטבעית שעומדת מאחורי השאיפה להישגים זה לחץ. אתה רוצה משהו ובגלל שהדברים תלויים בך אתה לחוץ. למרות שאתה מאוד רוצה להצליח ואתה גם בטוח שתצליח, פנימית יש בך נקודה של לחץ והסיבה ללחץ היא כי זה תלוי בך.

לאחר שראינו כי בצורה טבעית אנו נשלטים ע"י המאורעות השונים המתחוללים בעולם, ושאין ברירה כביכול אלא לחיות חיים מלאי פחד וחרדה המופיעים כתגובה טבעית לאי הוודאות שצופן העתיד, ולאחר ששללנו את אותה גישה "ריאלית" לכאורה והבנו שהגישה החיובית והאופטימית לא רק שאינה נחשבת לבריחה מהמציאות אלא אדרבה היא היא המציאות האמיתית, לאחר כל זאת יש להבין ולהכיר מהו התהליך הפנימי אשר עלינו לעבור כדי לחולל את אותו מהפך תודעתי.

כאמור, לאדם יש כוח השפעה על מה שמתחולל בשורשי המאורעות, אך עדיין יש להבין מדוע ובאיזה אופן משפיעה החשיבה שלי על המציאות.

הסתכלות זו (כפי שהתבאר בפרק הקודם), שבעצם כל הרע המתחולל פה בגלוי בתוך המציאות אין לו שום אחיזה במציאות ובאמת הוא רק דמיון בעלמא ואילו הטוב הטהור והמוחלט שכל כך נסתר ונעלם מעיננו, הוא הוא המציאות האמיתית,

מבואר בחסידות ובקבלה, כי בתחילת הכל, היה אור אין סופי ממלא את כל המציאות, וכשעלה ברצון הבורא לברוא את העולם, העלים את אורו הגדול, ויצר חלל ומקום פנוי לבריאת העולמות.

כל בעיה נפשית היא תוצאה של מודעות מוטעה. גם אם הבעיה מוצדקת מקורה במודעות מוטעה. אם הייתה קיימת מודעות נכונה הייתה קיימת גם היכולת לשאת את הבעיה או לפתור אותה. התנועה אל עבר מודעות נכונה עשויה לתת כוחות לפתרון ולנשיאה.