אם אפשר הייתי שמחה להבין מדוע בתפילה, תחיית המתים נכללת בגבורות ה', הרי לכאורה זה חסד הכי גדול שיש? הן מצד עצם העניין שזה עניין של חסד גלוי, והן מצד זה שחסד זו תנועה שפועלת מלמעלה למטה, ותחיית המתים נעשית על ידי טל(שגם מבטא חסד גלוי בניגוד לגשם שלא תמיד מתקבל כברכה) ובכלל מה הקשר לגבורה שקשורה ליראה או הסתר וצמצום וכו'?
מוסבר בחסידות, כי מידת הגבורה לאמיתתה, היא לא הסתר החיות אלא תגבורת החיות. אלא שכאשר העולם לא כלי לקבל את עוצמת החיות, הרי לעולם זה מופיע באופן של הסתר והעלם. ולכן עיקר הברכות מגיעות מיצחק, שמידתו גבורה, ואנו אומרים "ויתן לך אלקים וכו'" שאלקים זה מידת הגבורה. כיום העולם לא כלי לקבל את הגילויים של הגאולה שעיקרם תחיית המתים, אבל לעתיד לבוא העולם יהיה ראוי ואז דוקא מבחינת הגבורה יושפע השפע הגדול הזה. נמצא אם כן, שמידת החסד, זה השפעה אמנם, אך לפי ערך המקבל, ולכן הוא מרגיש את החסד שבזה. וגבורה זה השפעה באופן של תגבורת, ולכן למקבל נראה כצמצום, אך משם מגיע דוקא היפוך סדרי בראשית וגבורותיו (יכולתיו) של ה'.
אתר האינטרנט "דעת – יהדות באור החסידות והקבלה" מרכז מאגר תוכן עצום של נושאים שונים: חינוך, זוגיות, שלום בית, משמעות החיים , מודעות עצמית, מעגל השנה ועוד.. התוכן שבאתר מרוכז ברובו משיעורי הרב יצחק ערד – ראש ישיבת דעת וראש מכון דעת ותבונה – לימודי אימון וטיפול יהודי. מרכז דעת נותן שרות של יעוץ הלכתי, השקפתי ומשפחתי, על פי התורה והחסידות, לרבני ודייני קהילות ולאנשים פרטיים בארץ ובתפוצות. התשובות נענות על ידי צוות המשיבים של מרכז דעת. חלק מהתשובות מתפרסמות באתר זו במדור שאלות ותשובות.