האם מותר להשתמש במקלף בשבת לקלף מלפפון וכיוצ"ב (שקליפתן נאכלת), או לא?
האם מותר להשתמש במקלף בשבת לקלף מלפפון וכיוצ"ב (שקליפתן נאכלת), או לא?
מעיקר הדין מותר, ואין בזה דין בורר, (והרוצה להחמיר יחמיר לעצמו).
ראה בספר שמירת שבת כהלכתה (פרק ג אות לד): קליפה הראויה לאכילה ורוב בני אדם אוכלים אותה כך, כגון הקליפה של עגבניה או של תפוח עץ במקום שרוב בני אדם אוכלים אותה, וכן אפרסק ואגס ממיני הפירות שרוב בני אדם אוכלים עם קליפתם, העור של דג וכן העור של עוף, כל אלה מותר להסירם בשבת, ומותר להסיר את הקליפה אפילו בכלי המיוחד לכך כגון מקלף, ואפילו לקלוף ולהניח את המקולף עד לאחר זמן, כלומר לסעודה אחרת באותו היום, מותר.
[יש שמחמירים ואומרים שגם אם הקליפה ראויה לאכילה, ורוב בני אדם אוכלים אותה, גם אז יש להסירה רק סמוך לסעודה, ולא ישתמש לצורך הקילוף בכלי המיוחד לכך. ועיין שם בהערות בדעת המחמירים].
ובהערה שם אות צ' מציין על עצם ההיתר: עיין סי שכא במ"ב ס"ק פד בשם המ"א, וע"ש בשעה"צ ס"ק צז בשם הפמ"ג, וי"ל דכוונת הפמ"ג להקשות על המ"א דהא רוב בנ"א אוכלים את קליפת התפוחים וא"כ למה המ"א אוסר, וי"ל דהמ"א ס"ל ג"כ כהפמ"ג אלא שדעתו היא שאין רוב בנ"א אוכלים את קליפת התפוחים, אבל אה"נ בקליפה שרוב בנ"א אוכלים גם המ"א מודה, ועיין אג"ט מלאכת בורר סע' ו, וע"ש בהערה, דדברי הפמ"ג הם נכונים, ועיין ש"ש מלאכת בורר סע כד ובב"ר ס"ק מה, דג"כ ס"ל הכי, ומטעם דקליפת התפוח בטילה לתפוח הואיל ומתאכלי הכי ע"ש עוד, ולכאורה יש להביא ראיה להיתרא מהא דסי' שיט במ"ב ס"ק כא בשם המ"א, דאם התרמילים ראויים לאכילה, לית ביה משום דש, ואין המ"א דן משום איסור בורר, דמשום הא היה צריך להתיר רק סמוך לסעודה.
ובהיתר לקלוף אפילו בכלי בכלי המיוחד, מציין שם באות צא – לאגלי טל הנ"ל.
אתר האינטרנט "דעת – יהדות באור החסידות והקבלה" מרכז מאגר תוכן עצום של נושאים שונים: חינוך, זוגיות, שלום בית, משמעות החיים , מודעות עצמית, מעגל השנה ועוד.. התוכן שבאתר מרוכז ברובו משיעורי הרב יצחק ערד – ראש ישיבת דעת וראש מכון דעת ותבונה – לימודי אימון וטיפול יהודי. מרכז דעת נותן שרות של יעוץ הלכתי, השקפתי ומשפחתי, על פי התורה והחסידות, לרבני ודייני קהילות ולאנשים פרטיים בארץ ובתפוצות. התשובות נענות על ידי צוות המשיבים של מרכז דעת. חלק מהתשובות מתפרסמות באתר זו במדור שאלות ותשובות.