נושא: פסח

ספירת העומר

מי שנזכר בבין השמשות שלא ספר אתמול ספירת העומר, מה עליו לעשות?

אם ספר בזמן שהוא בין השמשות לדברי הכל (להוציא אם ספר בזמן שהוא ביה"ש רק לשיטת ר"ת), אזי לכתחילה ישמע מכאן ואילך את הברכה מאחר, ויכוין לצאת ידי חובה. אמנם המקל לספור בברכה – יש לו על מי לסמוך.

מקורות

כתב בשערי תשובה (סימן תפט סק"כ): עיין בבית דוד שכתב אם נזכר בסוף היום ביה"ש, ומנה אז בלא ברכה, ימנה שאר הימים בלא ברכה, דליכא ס"ס גמור, ובברכי יוסף גמגם בזה קצת ע"ש. [שישנו ספק ספיקא: ספק א' שלרוב הראשונים אפילו ודאי דילג יום יכול להמשיך בברכה, ואפילו לאלו הסוברים שלא, אפשר שבין השמשות מן היום, ועלתה לו ספירה].


אשל אברהם (בוטשאטש) ס"ז: אחד שכח לספור בלילה וביום שלאחריו עד בין השמשות ספק לילה, שאז ספר בלא ברכה, יש להסתפק אם יספור אחר כך בברכה לטעם ספק ספיקא שכתב הפרי חדש ז"ל … ואמרתי לו שישמע הברכה בכל לילה ממי שיתכוין להוציאו ידי חובתו היטב.


ובשו"ת מנחת יצחק (חלק ט סימן נז): אמנם כ"ז היכא דהוי בודאי ביה"ש לכל הדיעות [יש מקום להקל], משא"כ כמו בנדון שאלתך דהוי ביה"ש רק לשיטת ר"ת, אבל לשיטת הגאונים כבר היה בודאי לילה, וביותר במי שנוהג כשיטת ר"ת רק בדאו', ועי' ברכי יוסף שם (סי' תפ"ט אות י"ב) בשם הרב בתי כהונה דספירת העומר לרוב הפוסקים בזמן הזה דרבנן, ובמידי דרבנן אין להחמיר כסברת ר"ת בביה"ש עיין שם.


[ואולי יש לדייק להקל בזה, ע"פ מש"כ בשולחן ערוך הרב אורח חיים (סימן תפט סעיף יב): יש אומרים שמותר לברך ולספור בבין השמשות אף על פי שהוא ספק לילה וספק יום העבר, ואם כן היאך יאמר היום שני ימים שמא עדיין הוא יום ראשון, מכל מקום כיון שהספירה בזמן הזה מדברי סופרים ספק דברי סופרים להקל. ויש חולקין על זה ואומרים שלכתחלה אין להכניס עצמו לידי ספק אפילו מדברי סופרים, ואין לספור עד צאת הכוכבים שהוא לילה ודאי, וכן עושין המדקדקים, וכן ראוי לכל אדם לעשות. ומכל מקום המנהג ההמון עכשיו כסברא הראשונה, לספור בבין השמשות.


ולפי"ז הוא הדין בנידון דידן, שיכול לספור בביה"ש על יום שעבר מטעם ספק דברי סופרים להקל. ואדרבה זהו לד"ה שהרי מדובר בדיעבד. רק שלא יספור כמובן באותו ביה"ש גם הספירה של יום הבא, שלא יהיה תרתי דסתרי].