את השאלה שלך ניתן לחלק לשניים: 1. האם הדיבורים הלא טובים שלו השפיעו, או מסוגלים להשפיע לרעה על מה שקורה אצל השני. 2. כיצד צריך להתמודד עם ההורה המדבר כאלו דיבורים.
בנוגע לשאלה הראשונה, התשובה היא – לא. אם נקבע בהשגחה העליונה שאדם מסויים יעבור דברים מסויימים הוא יעבור אותם בין אם השני ידבר עליו בצורה כזו או אחרת. מה שקורה אצל האדם זה תלוי אך ורק בהשגחה העליונה מלמעלה, שכמובן חלק מזה תלוי במעשי האדם עצמו. אבל לא ניתן לומר שאדם אחד יוכל להשפיע לרעה על מה שקורה אצל השני. לכן, ראשית כל, צריך חזק את האמונה בתוכנו כי כל מה שעבר עלינו, גם אם זה דברים לא נעימים, זה בגלל כוונה כזו או אחרת, אך לא בגלל הדיבורים שלו . אף שבוודאי דיבורים אלו אינם טובים ואינם ראויים, אבל זה חשבון שלו ואחריות שלו עם עצמו, אבל אין לומר שדיבורים אלו שינו או ישנו חלילה את החיים שלך ושל ילדיך.
כמובן, שאם דיבורים אלו פועלים אצלך חלישות הדעת, זה כמובן דבר לא טוב. וזה כבר עבודה שלך עם עצמך – לחזק היטב את הביטחון בקב"ה, כבורא העולם ומנהיגו בכל רגע. לחזק את המחשבה החיובית, ואת הביטחון הפנימי כי בוודאי הקב"ה ישפיע עלינו טוב. ולא להתרשם כלל, אלא להתעלם באופן מוחלט, מהדיבורים שלו . ככל שלא תתני לדיבורים אלו להשפיע עליך (בכח המחשבה והמוח, כככל הידוע – שהמוח שליט על הלב) הרי המחשבות החיוביות יסייעו שהמציאות גם כן תשתנה לטובה, וכדברי הכתוב – "הבוטח בה' – חסד יסובבנהו".
בנוגע לייחס להורה – אם באמת לא ניתן לדבר איתו וזה אבוד מראש, כפי שציינת. אז כנראה זה לא נדרש ממך. את חייבת בכבודו, ואין לה מה לעשות, חוץ מפשוט להתפלל עליו, לקוות שהוא יפסיק לדבר דיבורים כאלו. ככל שפחות תשימי לב, מבחינה פנימית לדיבורים אלו, הם בעזרת ה' יפסיקו יותר מהר. מה שכן את יכולה, זה לנסות לחשוב איך את מנסה להיות בסדר באותו עניין, כלומר, שאת בעצמך תקפידי יותר על דיבורים חיוביים ולימוד זכות על הזולת וכו'. כי אחרי הכל, עצם זה שהקב"ה מסובב לך לראות את העניין הזה, זה אומר שיש לך עבודה לעשות גם כן בעניין זה.
בהצלחה רבה ובשורות טובות
