האם מותר לברך או ללמוד – כנגד 'טפח' מגוף של אשתו מגולה?

לימוד כנגד 'ערווה'

טפח מגולה בגופה של אשתו במקום שדרכה לכסותו, אסור ללמוד ולהתפלל כנגדו (וב'שוקה' נכון לחוש אפילו בפחות מטפח מגולה). אמנם כשאי אפשר בענין אחר ניתן להקל ללמוד ולהתפלל אם אינו מסתכל ממש, וכ"ש אם עוצם את עיניו, או מחזיר פניו ממנה.

מקורות

כתב בשולחן ערוך אדמו"ר הזקן אורח חיים (סימן עה סעיף א): טפח מגולה באשה במקום שדרכה לכסות, ערוה הוא, אפילו היא אשתו, מפני שמביא לידי הרהור כשמסתכל בו, ולכן אסור לקרות ולהתפלל כנגדו (כמו כנגד ערוה ממש עד שיחזור פניו לצד אחר).


ויש מתירין אם אינו מסתכל בו, אפילו רואה אותו בהעברה בעלמא, כיון שאינו ערוה אלא משום שמביא לידי הרהור, ואין לחוש להרהור אלא כשמסתכל בו, ולא בראיה בעלמא, וכל שכן אם מעצים עיניו ואינו רואהו כלל – שמותר, ואין צריך להחזיר פניו (ויש לסמוך על דבריהם כשאי אפשר בענין אחר)… אבל פניה וידיה שדרכן להיות מגולים מותר לקרות כנגדן שכיון שרגיל בהן אינו בא לידי הרהור. אבל כנגד שוקה אסור, אף על פי שהשוק אינו מקום צנוע באיש שדרכו להיות מגולה (במקומות שהולכין בלא אנפלאות), כיון שהוא מקום צנוע באשה ערוה היא.


ויש אומרים שאפילו פחות מטפח שמגולה בשוקה ערוה היא – אפילו באשתו, ונכון לחוש לדבריהם.