fbpx

לימוד בית הבחירה

האם יש עדיפות ללימוד מיוחד בימים האלו של בין המצרים אולי משהו בנושא אהבת ישראל שזה הסיבה של הגלות או איזה נושא מהגאולה שעתידה להיות בקרוב ממש?

יום טוב!

מנהג נפוץ הוא בקרב יהודים רבים לעסוק בימים האלו של ימי בין המצרים – בגאולה האמיתית והשלימה, והציפייה הגדולה לבנייתו תיכף ומייד ממש.

הרבי, עורר וביקש להוסיף בימים אלו וללמוד את הסוגיות של "הלכות בית הבחירה" – ההלכות שנוגעות לצורת המשכן, צורת בית המקדש הראשון והשני, הביאורים במסכת מידות, ההלכות ברמב"ם וגם את הביאורים הפנימיים של תורת החסידות על המהות הרוחנית של בית המקדש, ועל המשמעות הפנימית שלו לכל אחד ואחד.

המקור לעיסוק בצורת הבית, כחלק מהבנייה של בית המקדש, נמצא בדברי המדרש תנחומא (תנחומא פרשת צו, יד):

"כשהקב"ה מראה ליחזקאל את צורת הבית, מה הוא אומר? – 'הגד את בני ישראל את הבית וייכלמו מעוונותיהם ומדדו את תכנית'.

אמר יחזקאל לפני הקב"ה: עד עכשיו אנו נתונים בגולה בארץ שונאינו, ואתה אומר לי לילך ולהודיע לישראל צורת הבית?… וכי יכולין הן לעשות? הנח להם עד שיעלו מן הגולה ואחר-כך אני הולך ואומר להם.

אמר לו הקב"ה ליחזקאל: ובשביל שבניי נתונים בגולה יהא בניין ביתי בטל?! אמר לו הקב"ה: גדול קרייתה בתורה – כבניינה. לך אמור להם, ויתעסקו לקרות צורת הבית בתורה, ובשכר קרייתה שיתעסקו לקרות בה – אני מעלה עליהם כאילו הם עוסקים בבניין הבית".

הרבי בשיחותיו מדייק, מכיון שתורת אמת משווה בין הלימוד לבנין הבית – זהו מפני שבאמת הם דבר אחד. אלא רק מפני שהתוצאות מהעסק והלימוד מתגלות רק לאחר זמן – נאמר "כאילו".

ולפי דברי הקב"ה ליחזקאל "ובשביל שבני נותנים בגולה יהא בנין ביתי בטל?!" הרי מובן שעל ידי העסק בזה הרי בנין הקב"ה אינו בטל. היינו, שאין זה (רק) זכר למקדש, אלא שבכך בונים את הבית.

כי, המצווה "ועשו לי מקדש ושכנתי בתוכם" היא מצות עשה לדורות, שישנו חיוב על ישראל לבנות את בית המקדש. וכשאינם יכולים לבנותו בפועל ובמעשה (מפני סיבות שאינן תלויות בהם בפועל), חל עליהם החיוב להתעסק בקרייתה, ובלימוד זה יש מגדר מצות בנין המקדש.

את התועלת שבלימוד הזה, הסביר הרבי על פי דברי הרמב"ם "והתועלת שיש בענין ההוא כי כשיבנה במהרה בימנו יש לשמור ולעשות התבניות ההוא.." (רמב"ם בפיה"מ הקדמה למס' מידות). וכביאור התוי"ט שזהו בפרטים שבהם שווה בית שלישי לשני ולראשון.

ולפי המבואר לעיל נמצא, שתוכן המצווה אינו רק בעצם הידיעה והלימוד בתורת הבית, אלא לעשות כל התלוי בישראל שיהיה הכל מוכן ושיוכלו לבנותו תיכף ("שמא היום יבוא משיח"), עד שזה פועל שאין בנין הבית בטל.

ומסביר הרבי, שזה שלעתיד יוזקקו לגילוי הקב"ה על הסתום ביחזקאל, ולמשה ואהרן שיהיו עמנו – אין זה גרעון בעסק כיום, אלא זהו עילוי שיתווסף לעתיד.

בשנת תנש"א, בימי בין המצרים, הוסיף הרבי שהלימוד של הלכות בית הבחירה ועניני בית המקדש צריכים להיות באופן אחר לגמרי.

את הסיבה לדברים, אמר הרבי ש"כיוון שעומדים על סף הגאולה שבאה תיכף ומיד ממש, מובן, שלימוד הלכות בית-הבחירה בשנה זו צריך להיות באופן אחר לגמרי"

כיוון שאנחנו נמצאים בתקופה כל כך מיוחדת, על סף הגאולה, ממילא אין זה לימוד כמו שאר השנים בגלות, אלא באור אחר לגמרי, ובלשונו "לכל לראש – שהלימוד הוא לא מצד התגברות רגש האבלות וההשתדלות לתקן החיסרון דחורבן בית-המקדש, אלא (גם לולי החורבן) מצד הכוסף וההשתוקקות להמעלה והשלמות דבית-המקדש השלישי, עליו נאמר 'גדול יהיה כבוד הבית הזה האחרון מן הראשון'.."

וממשיך ואומר – "ועוד ועיקר – שהלימוד הוא מתוך ידיעה והכרה בוודאות גמורה שאין זה 'הלכתא למשיחא' כי-אם, הלכה למעשה בפועל ברגע שלאחרי זה, כיוון ש'מקדש העתיד שאנו מצפין בנוי ומשוכלל (כבר עתה למעלה, ותיכף) ייגלה ויבוא משמים' ברגע כמימרא!"

ובהמשך, מסביר הרבי, שהלימוד הוא לא רק בתור "סגולה" למהר את ביאתו של המשיח, אלא פשוט להתחיל "לחיות" עם הזמן שבו אנחנו נמצאים – הזמן של ימות המשיח. ובלשונו –  "ועל דרך המדובר בתקופה האחרונה בנוגע להוספה המיוחדת בלימוד התורה בענייני גאולה ומשיח – לא (רק) בתור 'סגולה' למהר ולקרב ביאת המשיח והגאולה, אלא (גם ו)בעיקר כדי להתחיל 'לחיות' בענייני משיח וגאולה, 'לחיות עם הזמן' דימות המשיח… ועד להנהגה בפועל במחשבה דיבור ומעשה באופן המתאים לזמן מיוחד זה, שעומדים על סף הגאולה, ומראים באצבע ש'הנה זה (המלך המשיח) בא'".

על פי כל הדברים הללו, כל אחד צריך לקחת על עצמו החלטה, להוסיף בלימוד עניני הגאולה בכלל, ובפרט בימים מיוחדים אלו, שבהם מתגברת ומתעוררת הציפייה לבניין בית המקדש השלישי, תיכף ומייד ממש

מקורות

דילוג לתוכן