שיעור 16 כרך א, המשך תער"ב

המשך שיעורי תער"ב על פי הסדר, הנושא: השפעה וקבלה. הסרטה ועריכה: עורך אילן רינדפליש סיכום: בשיעורים הקודמים למדנו שספירות דתהו בעיני עצמן הן בבחי' שלימות ולא רצו להשפיע אל הספי' האחרת ולא לקבל שפעה ממנה ונשאלה השאלה אם הם לא רוצים לקבל מסיבת שלימותם אז למה אינם רוצים גם להשפיעה והמסקנה היתה שבעולם התיקון כשהספירות […]

שיעור 16 כרך א, המשך תער"ב

המשך שיעורי תער"ב על פי הסדר, הנושא: השפעה וקבלה. הסרטה ועריכה: עורך אילן רינדפליש

סיכום: בשיעורים הקודמים למדנו שספירות דתהו בעיני עצמן הן בבחי' שלימות ולא רצו להשפיע אל הספי' האחרת ולא לקבל שפעה ממנה ונשאלה השאלה אם הם לא רוצים לקבל מסיבת שלימותם אז למה אינם רוצים גם להשפיעה והמסקנה היתה שבעולם התיקון כשהספירות משפיעות זו לזו, זה מהסיבה שמקבלים תוספת אור רב, להיות אשר נמצא בהמקבל דבר חדש מה שאין במשפיע וכמא' ומתלמידי השכלתי יותר מכולם דבד"כ ע"י ההשפעה מתוספים במשפיע ענינים שכליים שלא ידע מקודם, כדוגמת דבור אל הזולת שמתרבה ומתגדל המדבר בתוס' רב וגם מתחדש בכמה ענינים ב-ב' אופנים: הא': שבא בבחי' גילוי מההעלם, והיינו הענינים שכבר נמצאים שם בשכלו במקור השכל, רק שלא באו אצלו לידי גילוי עדיין, שנמצאים בהעלם. והאופן הב': הוא שבא בבחי' התחדשות לגמרי מה שלא היה שם במקור שכלו גם לא בהעלם. ומ"מ ע"י הדיבור דוקא בא תוס' אור בשכל, ולהיות שהדבור הוא בבחי' מקבל, שמקבל מהשכל, וכן כל ענין הדבור הוא להשפיע אל הזולת, ויש בדיבור כח נעלם מה שאין בהתגלות השכל לבדו, שהוא בחי' המשפיע. וסיבת תוספת האור בשכל ע"י הדבור הוא להיות דשרש הדבור (שהוא בחי' מקבל) הוא למע' מהשכל, המשפיע. שכידוע דשרש הדבור הוא מקדמות השכל- ולכן בכדי להביא אור שכל בדבור, צ"ל מכח עליון דוקא. ובפרט בתלמיד המחכים את רבו ע"י הקושיות וסתירות שעי"ז מתוסף ריבוי אור מכח השכל ההיולי העצמי. ומכך מובן למה בעולם התיקון משפיעים זה לזה ובתוהו לא, שע"י ירידת המשפיע להשפיע ההשפעה אז מתוסף אצלו ריבוי אור ע"כ הוא מתאמץ ויורד ומצמצם א"ע להשפיע. וכמו"כ הוא הדוגמא למע' מה שחקוק בסדר השתלשלות להיות נעוץ תחלתן בסופן וסוב"ת היינו שבהמדרי' התחתונה(נקבה) נמצא כח נעלם עליון מהמדרי' העליונה(זכר) ועי"ז מתוסף במדרגה העליונה תוס' אור. דלכאו' אין זה עליון ותחתון דשניהם שוין במדריגתן כמו חו"ג (ימין ושמאל), הרי ידוע שיש מעלה בבחי' החסד על הגבו' מה שהחסד הוא בחי' גילוי אור והגבו' הוא בחי' צמצום והעלם, דמשו"ז בחי' הגבו' (שהוא בח' העלם) הוא בבחי' מטה לגבי החסד(גילוי). אמנם יש ג"כ מעלה במדת הגבו'(נקבה), לפי ששרשו למע' יותר משורש החסד(זכר) ויש בזה תגבורת העצמות (ועמשנת"ל פרכ"ד שנאמר שם ששרש האהבה המסותרת גבוה יותר) שכאשר החסד משפיע לגבורה אז מתגלה בגבורה תכונת השפעה הרבה יותר עמוקה מהחסד, לפי שורשה. שכאשר הגבו' נהפכה לחסד ה"ז בבחי' תגבורת האור והגילוי ביותר מהחסד עצמו. וזה עיניין אלקים ברב חסדך, וכמו יברכנו אלקי', שהברכה שמבחי' אלקי'(דין) הוא למע' הרבה יותר מהחסד. עורך אילן רינדפליש.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *