שלום וברכה,
בהקדמת דרך חיים לאדמו"ר האמצעי, משמע שיש כאלה אנשים שביום הדין הוקצב להם שפרנסתם תהיה דווקא ע״י ריבוי ויגיעה בזמן בכמות ובתחבולות.
ומשמע שללא הריבוי והיגיעה בכמות ובתחבולות, לא יצליח ולא יהיה לו פרנסה … (ויכול לשנות את הדין ע״י עול תורה שלא יזדקק לריבוי בכמות ויגיעה ותחבולות).
איך זה מתיישב עם מה שמבואר – שצריך לבטוח בה', ולעשות כלי בדרך הטבע – אך לא לעשות תחבולות?