האם ישנו איסור להשיח בשעת הסעודה?
האם ישנו איסור להשיח בשעת הסעודה?
אף בזמנינו שאין מסיבים על צד שמאל – יש ליזהר שלא להשיח בעת האכילה משום סכנה. (אמנם המיקל בזה כיום שאין רגילים להסיב בשעת האכילה, יש לו על מי לסמוך). אמנם שלא בעת האכילה ממש, אף שהוא באמצע הסעודה יכול לדבר.
כתב בשולחן ערוך אורח חיים הלכות בציעת הפת, סעודה, וברכת המזון (סימן קע סעיף א): אין משיחין בסעודה, שמא יקדים קנה לושט [שכשיוצא הקול נפתח אותו כובע שע"פ הקנה ונכנס בו המאכל ומסתכן. רש"י]. ואפילו מי שנתעטש בסעודה, אסור לומר לו 'אסותא' [לבריאות].
ובברכי יוסף (להחיד"א שם ס"ק א) כתב: כל ימי נצטערתי על זה דחזינן לרבנן קשישאי לא זהירי בזה, ואהי מתהלך בינן של קדושים חסידי דורנו ואדם לא זכר להזהר בזה, ושנות דור ודור הם המדברים, ואינהו אכלי ולא ניזוק אדם, והזקנים עדים לא שמיע להו מזקניהם ההיתה כזאת, והיה בליבי כאש בוערת.
אך זה היום מצאתי בספר אליה רבה (אות א') משם הפרישה בחלקות ישית, שבזמנם היו מסובים ושכיח הזקא, והאידנא יתובי יתבינן כלן שוים וימין ושמאל שקולא'י נינהו, וכגון דא ליכא למיחש (זה תוכן דבריו). וגברא רבא אמר מילתא דמיתבא דעתא ומסתברא כוותיהא. ולפ"ז בליל התקדש חג הפסח כשהוא מיסב יש ליזהר ביותר לקיים דברי חכמים.
וז"ל הפרישה (שם): ומיהו נוכל לומר דהיינו דוקא לדידהו שהיו אוכלין כשהן מסובין על צד שמאל ואז הושט למעלה והקנה שבו מדברים למטה, וכשהוא מדבר נפתח הקנה, והמאכל שלמעלה ממנו הראוי ליכנס לתוך הושט יפול ויכנס לתוך הקנה ויסתכן, מה שאין כן בזמן הזה שאנו אוכלים ויושבין בשוה שאין לחוש כולי האי, משום הכי לא ראיתי נזהרין, ומיהו חילוק זה לא מצאתי בשום מקום.
אמנם מדקדוק דבריהם משמע, שאף בשאר ימות השנה יש ליזהר, וכמ"ש במגן גיבורים אלף המגן (שם) על דבריהם: ובאמת גם בשאר ימות השנה יש ליזהר, כמ"ש הפרישה דלא מצא חילוק זה בשום מקום.
ובפרט שבשערי תשובה (שם) הקשה בצ"ע על חילוק הפרישה וז"ל: וצ"ע.. דמשמע בש"ס דבהסיבת שמאל אין חשש זה כלל ע"ש, וא"כ הרי הסיבה שלהם של שמאל היו, וצ"ל דאף אם מסיב בשמאל יש חשש כשמדבר משום שהקול יוצא דרך הקנה ונפתח השפוי כובע ע"י הדבור.
[ואולי יש ליישב, שכוונתם היא שבזמנם שהיו אוכלים בהסיבה על גבי כרים וכסתות ולא בישיבה על כסאות, למרות שעל צד שמאל לא היה סכנה, אמנם היה יותר חשש שיטה בהסיבה על צד ימין, משא"כ בזמנינו שאין רגילות כלל לאכול בהסיבה – (על שום צד שהוא), רק בישבה על גבי כסאות].
אמנם מסיים ג"כ שמא שאין נזהרים בזה הוא משום "שומר פתאים ה'", ובלשונו: ועל כן צ"ל כדאמרינן בעלמא – והאידנא דדשו בה רבים כו' עיין שבת דף קכ"ז. ולפ"ז אין לחלק בין לילי פסחים לשאר השנה לענין זה.
וכן בשאר פוסקים אחרונים (ראה מ"ב שם) הביאו איסור זה בסתמא ללא חילוק זה. אמנם מסיים שם ש"בין תבשיל לתבשיל מותר".
אתר האינטרנט "דעת – יהדות באור החסידות והקבלה" מרכז מאגר תוכן עצום של נושאים שונים: חינוך, זוגיות, שלום בית, משמעות החיים , מודעות עצמית, מעגל השנה ועוד.. התוכן שבאתר מרוכז ברובו משיעורי הרב יצחק ערד – ראש ישיבת דעת וראש מכון דעת ותבונה – לימודי אימון וטיפול יהודי. מרכז דעת נותן שרות של יעוץ הלכתי, השקפתי ומשפחתי, על פי התורה והחסידות, לרבני ודייני קהילות ולאנשים פרטיים בארץ ובתפוצות. התשובות נענות על ידי צוות המשיבים של מרכז דעת. חלק מהתשובות מתפרסמות באתר זו במדור שאלות ותשובות.