שמיעת ברכות בשידור חי

השומע ברכות וכיוצ"ב ברמקול בשידור חי, האם יכול לענות 'אמן' וכיוצ"ב?

למנהג האשכנזים, אם זה בשידור חי (ולא בתקליט) – יכול לענות אמן, אך אינו יוצא ידי חובה

מקורות

ראה בספר שערי הלכה ומנהג ממכתב כ"ק אדמו"ר מליובאוויטש (ח"א סימן עד): במה שכתבי [שאי אפשר לענות אמן וקדושה אחר חזן שמתפלל דרך מקרופון], ועוד מתבטא בזה "והעיקר שאלה גדולה ע"פ הלכה… כמה שו"ת".. תמיהתי עליו איך העתיק דברים כאלו, אשר במח"כ זה שאמרם לו אין להם כל שחר ואין בזה כל חשש.


וש"ס ערוך הוא בסוכה נא ב. [באלכסנדריא של מצרים. וכיון שהגיע לענות אמן הלה מניף בסודר וכל העם עונין אמן], ובשו"ע או"ח סקכ"ד. וראה שם שו"ע רבנו הזקן סעי' יא. והשו"ת הם אם אפשר לצאת יד"ח בשמיעת המגילה וכיו"ב. או להנמצא במק"א, וגם בזה רבו המתירים, ודוקא בזה הוחלפה השיטה, דאונגרן [בעל המנחת אלעזר ח"ב ע"ב] מתירים, וספרדים מחמירים ואכ"מ, אבל פשיטא דמיקראפאן לא גרע מהנפת סודרין דסוכה הנ"ל".


[ויש לעיין אם שומע בשידור חי ברדיו, ואינו נמצא באותו המקום ממש. לפי מש"כ רבינו הזקן בסימן נה סעיף כב וז"ל: אם היו עשרה במקום אחד ואומרים קדיש או קדושה יכול לענות עמהם כל השומע קולם אפילו הוא בבית אחר לגמרי, ואפילו כמה בתים מפסיקים ביניהם, מפני שאפילו מחיצה של ברזל אינה מפסקת בין ישראל לאביהם שבשמים, ויש אומרים שמכל מקום צריך שלא יהיה מפסיק טינוף או עבודה זרה שהיא חשובה כצואה לענין זה, ויש לחוש לדבריהם". ולמרות שכתב הרבי "או להנמצא במק"א, – וגם בזה רבו המתירים, ודוקא בזה הוחלפה השיטה, דאונגרן [בעל המנחת אלעזר ח"ב ע"ב] מתירים, וספרדים מחמירים". מ"מ רצה לומר לו בכללות שהאשכנזים מקילים. אך בפרטיות לרבינו עכ"פ יש לחוש, באם נמצא בריחוק מקום, ממקום השידור, וודאי נמצא טינוף חוצץ ביניהם].