שכחה ליטול ציפורניים

אשה שטבלה ולאחר הטבילה (בעודה שם), ראתה שפספסה ציפורן אחת שלא גזזה (והבלנית לא שמה לב לכך), האם עליה לטבול שוב?

אם עדיין לא שמשה עם בעלה ובאפשרותה לטבול שוב באותו הלילה, תטבול שוב, רק שאם ידוע לה שציפורניה היו נקיות מלכלוך, לא תברך על טבילה זו השניה.

מקורות

שולחן ערוך יורה דעה הלכות נדה (סימן קצח סעיף כ): דוקא בצק שתחת הצפורן חוצץ, אבל הצפורן עצמה אינה חוצצת. ואפילו אם היתה גדולה ועומדת ליחתך ופורחת ועוברת מכנגד הבשר, אינה חוצצת.


הגה: מיהו כל זה דוקא שאין צואה או בצק תחתיו בשעה שטבלה. ומאחר דכבר נהגו ליטול הצפרנים, אפילו אם צפורן אחת נשאר בידה וטבלה, צריכה טבילה אחרת. (הגהות ש"ד:) וכן נוהגין.


ובערוך השולחן יורה דעה (סימן קצח סעיף מח): …שמאחר שהמנהג כבר נתיישן, עד שלפי דעת הנשים הוי כדין גמור, ובעיניהן נחשבת כחציצה גמורה גם עצם הצפורן [אפילו עם היא נקיה], ולכן אם שכחה ליטול אף צפורן אחד צריכה טבילה אחרת כמו בדבר החוצץ לגמרי, ונחלקו הגדולים בזה, די"א דכשעבר עליה הלילה ושמשה עם בעלה, לא תטבול למחר, כדי שלא להוציא לעז על הטבילה [ט"ז סקכ"א ומהרמ"ל]. וי"א שצריכה טבילה אחרת [ש"ך סקכ"ה ובנקה"כ], ואפילו לדיעה זו תטבול בלא ברכה, ובשעת הדחק יש לסמוך אדיעה ראשונה.