האם ישנו בעיה ללכת למישהו שמתעסק בקבלה מעשית ולבקש את עזרתו?
האם ישנו בעיה ללכת למישהו שמתעסק בקבלה מעשית ולבקש את עזרתו?
בכדי לעסוק בקבלה מעשית (הנעשית בשימוש שמות קדושים), צריך לכך קדושה וטהרה מעבר לרגיל, ואפילו בדורות הקדמונים מצינו זהירות מהתעסקות בזה מחשש שאין מספיק ראויים לכך, שאזי ישנו סכנה למשתמש בהן, ועל אחת כמה וכמה בזמן הזה. על כן בזמננו יש להימנע לגמרי מלילך לאנשים העוסקים בכגון זה.
כתב בשולחן ערוך יורה דעה הלכות תלמוד תורה (סימן רמו סעיף כא): ודאשתמש בתגא חלף (הג"מ וסמ"ג). וי"א דזהו המשתמש בשמות (שם בשם אבות דר' נתן).
אמנם בשולחן ערוך יורה דעה הלכות מעונן ומכשף (סימן קעט סעיף טו): אוחז את העינים, אסור. וע"י ספר יצירה, מותר. אפילו לעשות מעשה (טור).
ובש"ך יורה דעה (שם ס"ק יח) כתב על כך: וע"י ספר יצירה מותר. לעשות לכתחלה דשמות הקדש הם, והש"י נתן בהם כח שיוכלו לפעול על ידיהם החסידים והנביאים, והפועל בהם מראה גדולתו וגבורתו של הש"י שמו, אך שיתעסקו בהם בקדושה ובטהרה ולצורך קדושת השם או לצורך מצוה רבה, אשר לא נמצא זה בדורות הללו בעו"ה, ואפי' בזמניהם מצינו שנענש ישעיה ע"ז, וכ"ש בזמה"ז שא"א לנהוג בטהרה ובקדושה, ורחמנא ליבא בעי עכ"ל עט"ז. ודבריו נכונים, וכן נמצא בכמה מחברים דורשי רשומות שאין להשתמש בשמות הקדש כ"א לצורך מצוה רבה, ודאשתמש בתגא חלף. וכן כתב הרב לקמן סי' רמ"ו סוף סכ"א, ודאשתמש בתגא חלף י"א זה המשתמש בשמות הקודש. גם בספרי המקובלים מבואר שעון גדול הוא המשתמש בשמו ע"כ המונע יבורך.
ובאגרות קודש (חט"ו עמ' סה): "וכלך מעניני קבלה מעשית ואביזרייהו וכמפורסם האזהרה שבזה בכמה ספרים הקדושים". (עיי"ש בארוכה).
אתר האינטרנט "דעת – יהדות באור החסידות והקבלה" מרכז מאגר תוכן עצום של נושאים שונים: חינוך, זוגיות, שלום בית, משמעות החיים , מודעות עצמית, מעגל השנה ועוד.. התוכן שבאתר מרוכז ברובו משיעורי הרב יצחק ערד – ראש ישיבת דעת וראש מכון דעת ותבונה – לימודי אימון וטיפול יהודי. מרכז דעת נותן שרות של יעוץ הלכתי, השקפתי ומשפחתי, על פי התורה והחסידות, לרבני ודייני קהילות ולאנשים פרטיים בארץ ובתפוצות. התשובות נענות על ידי צוות המשיבים של מרכז דעת. חלק מהתשובות מתפרסמות באתר זו במדור שאלות ותשובות.