נושא: תניא

קרבנות כתחליף לתעניות

כתוב בתניא אגרת התשובה בפרק ב' בנוגע לתעניות שבאות במקום קורבן עולה ושעולה מכפרת על מ"ע. וכאשר כתוב על תנאים ואמוראים שהיו מתענים הרבה וכן על האריז"ל שלימד את תלמידיו את מספר הצומות לכמה עונות וחטאים זה נראה שלא כל הדוגמאות שייכות למה שנחשב לביטול על מצווות עשה אז איך כתוב שצריך להתענות לכאורה על מצוות ל"ת כדי להחליף את קורבן העולה שמוקרב על ביטול מ"ע?

מבואר בביאורי התניא כי צריך להבחין בין שורש ויסוד הדבר לבין היהדורים והחומרות. יסוד הדברים מופיע בגמרא (שהוא הענין של קרבן עולה שהוא ״דורון לאחר שריצה הפרקליט״ וכן שענין התענית היא במקום קרבן) אבל כל מה שלימד האריז"ל וכן מה שקיבלו על עצמם התנאים והאמוראים אין זה מצד החיוב על פי דין אלא כהידור ותוספת קדושה. ולכן אדמו"ר הזקן מדייק ומדגיש שהאריז״ל לימד זאת (ולא כדרכו בדרך כלל שמציין רק שם הספר בכתבי האריז״ל ואינו מדגיש שהאריז״ל לימד זאת) כמו כן הוא מדגיש שלימד זאת דווקא לתלמידיו (ולא לכולם). ועוד הוא מדגיש שזהו דווקא על פי ״חכמת האמת״: והיינו שתעניות אלו אינם חובה על פי הגמרא והשולחן ערוך אלא הם בעיקר ״על פי חכמת האמת״ על פי קבלה. (ולכן בדורות הראשונים כאשר חכמת הקבלה היתה נסתרת ונעלמת לא התגלה כלל ענין זה.) ולכן אין זה רק על ביטול מצוות עשה.

מקורות