נושא: כללי

עשיית 'צו ירושה'

האם מותר ליורשים לעשות 'צו ירושה' בבית משפט כפי חוק המדינה. ['צו ירושה', הוא צו הגורם לחלוקת הממון של האב – שלא כפי חלוקתו בירושה ע"פ תורה, אלא ע"פ חוקי המדינה. כגון שהבנות ירשו עם הבנים שווה בשווה, ושלא יטול הבכור פי שניים]?

אין לילך לערכאות בכדי להוציא 'צו ירושה', אלא יש לילך לבי"ד רבני דוקא, ולעשות מה שברצונו בירושה – ע"פ תורה דוקא. (כגון אם רוצה ליתן לבת במקום בן, יכול לילך לבי"ד וליתן לה ב'מתנה' בחייו).

מקורות

בשאלה זו דן הרב עובדיה יוסף, (הובא בקובץ 'אור תורה' – חודש תשרי תש"מ עמ' רלח) וז"ל: בהיות שלפי דין תורה אין הבנות יורשות את אביהן במקום שיש בנים, וזאת בניגוד לחוק המדינה שעל פיו דנים בבתי המשפט החילוניים, שהבנות יורשות בשוה עם הבנים, האם מותר לפי ההלכה לבנות לתבוע חלקן בירושה בבית משפט חילוני, ולקבל צו ירושה כהתאם לחוק, בהסתמך על מאמר חז"ל דינא דמלכותא דינא?


הנה בעיקר מה שאמרו חז"ל בנדרים (כה) ובבבא קמא (קיג) דינא דמלכותא דינא, דעת הרמג"ם בפרק כז מהלכות מלוה ולוה הלכה א', דזהו רק בדבר שיש בו תועלת למלכות, כגון בעניני מסים וארנוניות, אבל נדברים שבין אדם לחבירו, אין חוקי המלכות בהם דין כלל…


וכן כתב השפתי כהן בחושן משפט (סימן עג ס"ק לה ול"ט), שאף לדעת הרמב"ן וסיעתו, שאומרים דינא דמלכותא דינא גם בדברים שאין בהם תועלת למלכות, זהו רק בדברים שאין דינם מפורש אצלינו, אבל כשהדין מפורש אצלינו, וחוק המלכות מנוגד לדין תורה, כגון מה שמקבלים בדיניהם עדות עד אחד, וקרוב, ופסול, וכיוצא בזה בדברים שבין אדם לחבירו, חלילה וחס לדון בדיניהם נגד דיני תורתינו הקדשה, לא יעשה כן בישראל…


ואפילו במקום שנהגו להתדיין בזה אצל הערכאות, מנהג כזה אותיות גיהנם הוא, וכמו שכתב בספר אורח משפט סימן כו.


ומסיים שם: לסיכום. לפי ההלכה אשר היא נר לרגלינו, אסור גמור לדון בדיני ירושות ונחלות ובדיני ממונות אלא על פי תורתנו הקדושה שהיא נצחית, ולא תשתנה בשום זמן ח"ו.. ואין כל הבדל ביה בין ערכאות של גוים, ובין ערכאות של שופטים יהודים הדנים על פי חוקי הגוים שלא כדין התורה. ואם הבנים רוצים לוותר מחלקם לטובת הבנות, יגשו אל בית דין הרבני האיזורי, ויקנו להן בקנין גמור ושלם, באופן המועיל על פי דין תורה.