נושא:

מתי הקשר בין הנפשות מתחיל?

מתי מתחילה התודעה של הנפשות להיות קשורה, ועד מתי וכמה הקשר הזה נמשך? יכול להיות שהקשר בין קליפת נגה (שזה השכלית והבהמית) לנשמה מתחיל לפני עולם העשיה הגשמי שלנו? ובהתאם לכך ממשיך גם אחריו…? בתשובתכם זו גם הזכרתם את העניין שבעצם אצילות, עולם התיקון שזה השורש של הנשמה, (שורש הגילוי), ואילו כל מה שלא תוקן מיד זה השברים שנפלו, נבנו מאותו עולם תוהו, האם ניתן להסיק מכך שהקשר בין הנשמה, לבין כל מה שנשמה זו צריכה לברר כבר היה בעולם התוהו? 

ידוע כי כל מה שקורה בעולם, עד העלה הקטן שמתגלגל ברוח יש לו שרש רוחני בעולם אדם קדמון, ששם יש את המחשבה של הבורא שמקיפה וכוללת את כל הפרטים של כל סדר ההשתלשלות. לא רק כל הפרטים נמצאים שם, אלא גם הסדר שלהם וההתאמה בניהם. זה שעלה זה מתגלגל דוקא בזמן זה ומגיע דוקא למקום זה יש לזה קשר וסיבה במחשבה של הבורא כפי שזה בעולם א"ק. למרות שהכל נמצא בעולם א"ק הרי כפי שמבואר בחסידות, אין זה באופן של "אוסף פרטים". כלומר זה לא שיש איזה שהוא מחסן גדול של הקב"ה שבו יש את כל הנבראים… אלא כמובן מדובר על התאחדות מוחלטת, כפי שהכל בתוך מחשבה אחת וסקירה אחת. לפי זה יש לומר גם בענייננו – הנפש האלקית שרשה בעולם התיקון – עולם האצילות. הנפש הבהמית וכל הדברים הזקוקים לבירור ותיקון שרשם בעולם התוהו. אך גם לעולם התיקון וגם לעולם התוהו יש שרש בעולם אדם קדמון. ומבואר, שהשרש של עולם התיקון הוא פנימיות א"ק (שם ע"ב) והשרש של עולם התוהו הוא חיצוניות א"ק (שם ס"ג). ממילא זה ודאי שיש קשר והתאמה בין הנפש האלקית לבהמית והבירור בעולם, החל מעולם א"ק. ובמכל שכן – אם עלה שמתגלגל ברוח ממקום זה למקום אחר יש לו שרש רוחני בא"ק, שדוקא באופן הזה נשלם רצונו של הבורא, על אחת כמה וכמה נשמה של יהודי, שנכנסת לגוף של יהודי למשך חיים שלמים, ויש לה תפקיד ושליחות בעולם, שאותה שליחות, נוגעת לכללות הכוונה של כל סדר ההשתלשלות ולמילוי "תאוותו" של הבורא דירה בתחתונים, ודאי שיש לזה שרש בא"ק, למה דוקא הנשמה הזו באה לגוף ונפש בהמית זו, ואין זה באופן סתמי או מקרי, רק בעולם שלנו עולם העשיה. לאחר מכן, הרי נפרדות דרכם כביכול, והנשמה עוברת בעולם התיקון, והבהמית בעולם התוהו וכו' עד שנפגשות כאן למטה. ראוי כמובן להדגיש – שאיך שהם בשרש בעולם א"ק, אין זה כפי שהם בעולם שלנו, ואפילו לא כפי שהם בשרש בתוהו ובתיקון, אלא באופן אחר לגמרי, עדין זך ומאוחד, שאין לנו שום תפיסה בענין, וכמשל המחשבה הנ"ל.

מקורות