נושא:

מעמדו של הגר

שלום רב, ברצוני לשאול האם יש בעיה כלשהי במעמדו של הגר השלם מבחינה הלכתית? האם הילדים צפויים להיות יהודים לכל דבר והאם הנפש היהודית תהיה מורשת מדור לדור ללא הפסק כמו אצל כל זוג רגיל?

ידוע מאמר חכמים "גר שנתגייר כקטן שנולד", היינו שמציאות הגר הינה מציאות חדשה, כילד קטן שנולד. באחד ממכתביו נשאל הרבי האם נשמתו של הגר נשארה כפי שהיתה בגיותו, ועל זה ענה בזה הלשון: "הנה ח"ו לומר כן כי פשיטא אשר נמשכה לו נשמה דקדושה וזה ג"כ אחד הפירושים בלשון רז"ל גר שנתגייר כקטן שנולד דמי וראה בהקדמת ספר הזהר דף י"ג סע"א וריש עמוד ב' במקור נשמת הגרים." (אגרות קודש כרך ט). כמו כן כתב החיד"א (והרבי מביא זאת בכמה מקומות) בפירוש הלשון "גר שנתגייר" ולא גוי שנתגייר" כי, גוי לא יתגייר לעולם (ועד"ז להיפך), ומי שמתגייר, הרי זה לפי שיש בו ניצוץ קדושה, אלא שמאיזו סיבה נפל שלא במקומו, וכאשר מתגייר – לאחרי כמה סיבות והשתדלויות – אזי הניצוץ קדושה יוצא לחירות, ומתחבר עם ה"אבוקה" וה"מאור", דהיינו, עם התורה ומצוות ועם הקב"ה. כמו כן ידוע המבואר בחסידות, כי הנצוצות המתעלים על ידי הגירות, הינם ניצוצות נעלים ביותר, ועד שאמרו חכמים "לא גלו ישראל בן האומות אלא כדי שיתוספו עליהם גרים", ואף שהכוונה לא רק על גרים כפשוטם אלא כל ענין בירור הניצוצות, הרי כמובן שכן הוא בגרים כפשוטם. וכמה כמה מגדולי ישראל היו גרים בעצמם או בני גרים (כמו שמעיה ואבטליון, הנביא עובדיה, רבי מאיר, אנוקולוס וכו').


יש אמנם הבדלים וסוגים שונים בתוך עם ישראל, (כפי שיש הבדלים בין כהנים לויים וישראלים וכדומה), וכפי שבתוך גוף האדם יש הבדלים בין אברים שונים, ידים רגלים, ציפורניים וכו'.  אך כל הסוגים כולם חלק מעם ישראל ויש בהם נשמה קדושה.

מקורות