נושא: פסח

מוצרי טיפוח וניקיון בפסח

האם מוצרי טיפוח ניקיון וקוסמטיקה צריכים הכשר לפסח?

מעיקר הדין אין מוצרי טיפוח וניקיון שאינם ראויים לאכילת כלב זקוקים להכשר לפסח, ומותרים בשימוש. אמנם נתפשט המנהג שלא להשתמש במוצרים המכילים חמץ (למרות שאינם ראויים לכלב), כגון 'בשמים' (וכדו') שיש בהם אלכוהול, חמץ וכיוצ"ב.

מקורות

במשנה ברורה (סימן תמב סק"ב) כתב: חמץ נוקשה אינו עובר עליו משום בל יראה ובל ימצא, ורק מדרבנן צריך לבערו. ונוקשה מקרי דבר שאינו חמץ גמור, כמו אותן שהסופרים מדבקין בו ניירותיהם שעושין מקמח ומים או עיסה… שאינו ראוי לאכילה רק קצת.


ובשער הציון (ס"ק יב) הוסיף: ועיין שם ברש"י דתכשיטי נשים מקרי נוקשה, מטעם שאינו ראוי לאכילה.


וביאור הדברים היינו כמבואר בגוף דבריו, שתכשיטי נשים אינם ראויים לאכילה לגמרי, אמנם עדיין ראויים קצת לאכילה, שבזה אין עליו חיוב בל יראה ובל ימצא, ומדרבנן צריכים לבערו. והיינו דוקא כפי אופן עשייתם בזמנם. אולם מוצרי טיפוח וניקיון שישנם היום בשוק – שאינם ראויים כלל לאכילה, ואף עם מעורב בהן חמץ (כגון אלכוהול) אינם ראויים אף לאכילת כלב, אינם חייבים בביעור, ומותרים בשימוש בפסח.


[וראה מש"כ בשו"ת קנה בושם (להגר"מ ברנדסדורפר) ח"א סי' כ"ה על דברי המ"ב סקמ"ה, שמתבאר מדבריו שאף 'מי פה' ומשחת שיניים מותרים מעיקר הדין בשימוש, כין שאינם ראויים לאכילת כלב. עיי"ש].


אמנם נתפשט המנהג בישראל קדושים שאם ידוע שישנם בהם חמץ, ובפרט במוצרי טיפוח הנכנסים לפה (כמשחת שיניים), למוכרם לנוכרי ולא להשתמש בהם בפסח (ראה שערים המצויינים בהלכה סי' קיב סק"ב).


ובפסקי תשובות (שם אות ב' הערה 5) כתב בטעם המנהג: ונראה דלהכי נתפשט המנהג להחמיר דיש לחשוש לשיטות הסוברים דאף באיסורים המותרים בהנאה, הסיכה אסורה – דסיכה כשתיה, ואף דמדברי הפוסקים מתבאר דהלכה אינו כן, ולא אמרינן סיכה כשתיה אלא לענין יוה"כ ותרומה, מ"מ אפשר דמשום 'חומרא דפסח' חששו לשיטת האו"ה וט"ז (יו"ד סוס"י קי"ז) המחמירים.