טבילה ביום שמיני

אשה שבליל טבילתה אין בעלה בעיר, ויחזור בשעה מאוחרת – כאשר כבר ייסגר בית הטבילה, ומפחדת לנסוע לבד, מאחר ובית הטבילה במקום מרוחק מאוד, האם יכולה לטבול מבעוד יום?

אין לאשה לטבול ביום השביעי אפילו במקום דחק ואונס, ולכן במצב זה שאין באפשרותה לטבול בליל שביעי (וכן בשאר לילות) מחמת אונס, יכולה לטבול ביום שמיני, אמנם תמתין מלשמש עד הלילה [כמו"כ עליה להשתדל להסתיר טבילתה מבעלה עד הלילה].

מקורות

שולחן ערוך יורה דעה הלכות נדה (סימן קצז סעיף ד): היכא דאיכא אונס, כגון שיראה לטבול בלילה מחמת צינה או פחד גנבים וכיוצא בו, או שסוגרין שערי העיר, יכולה לטבול בשמיני מבעוד יום; אבל בשביעי לא תטבול מבעוד יום אף על גב דאיכא אונס.


וממשיך בסעיף ה: אם עברה וטבלה בח' ביום בלא אונס, אפילו הכי עלתה לה טבילה; וכן אם עברה וטבלה בז' ביום, עלתה לה טבילה. הגה: ומכל מקום לא תשמש אפילו בשמיני עד הלילה, ותסתיר טבילתה מבעלה עד הלילה (ב"י בשם האגור).


ובטעם הדבר כתב הב"ח (שם סק"ח): מיהו נכון דאף בטובלת ביום השמיני תסתיר טבילתה משום לא פלוג דשמא פעם אחרת תהיה טובלת ביום שביעי וישמש עמה ביום ויבואו לידי ספק דאורייתא, וכן נראה מסקנת בית יוסף אלא שכתב דחומרא יתירא היא, וכן כתב בהגהות שו"ע (ס"ה) דאף בטובלת ביום שמיני לא תשמש עד הלילה ותסתיר טבילתה מבעלה עד הלילה.


ובסדרי טהרה (שם ס"ק טז): ומכל מקום לא תשמש אפילו בשמיני עד הלילה ותסתיר וכו': ור"ל, אפילו טבלה ביום שמיני מחמת אונס אפילו הכי תסתיר טבילתה עד הלילה. ואף שכתב הבית יוסף [עמוד קעה ד"ה כתב האגור] על האגור [סימן אלף שפד] שממנו מקור דין זה שהוא חומרא יתירא, מכל מקום לא נחלק עליו. וכן כתב הב"ח [שם ד"ה כתב האגור].