נושא: כללי

המוצא מציאה (במקום שרובו ישראל), ואינה לפי כבודו להשיבה לבעליה, האם מחוייב להשיבה?

המוצא מציאה (במקום שרובו ישראל), ואינה לפי כבודו להשיבה לבעליה, האם מחוייב להשיבה?

גדר "כבוד" הפוטר מהשבת אבידה, הוא ש'הבריות' מכבדות אותו ומחשיבות אותו כאיש מעלה (ולא משנה מחמת איזה מעלה, אם זה מפני עושר או ייחוס וכיוצ"ב), אך אם אינו חשוב בעיני הבריות, רק שחשוב בעיני עצמו – חייב להחזיר.

מקורות

כתב בשולחן ערוך הרב חושן משפט הלכות מציאה ופקדון (הלכה לה): וכשם שממון חבירו נדחה מפני ממונו, כך הוא נדחה מפני כבודו, כגון שהוא חכם או זקן מכובד ומצא כלים פחותים שאין דרכו לישא אותם בידו בפני הבריות, אינו חייב ליטפל בהם. ואומד דעתו אילו היה שלו אם היה מחזירם לעצמו כך הוא חייב להחזיר של חבירו, ואם לא היה מוחל על כבודו אף אם היו שלו כך בשל חבירו אינו חייב להחזיר.


ובהלכה לו מסייג הדברים: ואפילו מי שאינו תלמיד חכם ולא זקן מכובד, אלא שהוא איש נכבד מחמת מעלה אחרת, כגון עושר או משפחה או דבר אחר, ומפני זה הוא מתבייש מהבריות, שיודעים ממעלתו ורואים אותו נושא בידו כלים אלו, אינו חייב מן הדין.


אבל מי שאינו חשוב בעיני הבריות, רק שמגביה דעתו ומחשב את עצמו ומתבייש בזה מהבריות, ובעיניהם אין זו חרפה לו, הרי זה חייב מן הדין להחזירם, אף על פי שאילו היה שלו לא היה מחזירם לעצמו.