נושא: שבת

הוצאת תפרים ליולדת

האם מותר בשבת להסכים לרופא להוציא תפרים שתפרו ליולדת, באם אין בהשארתם שום חשש סכנה?

באם הרופא יהודי, ואין חשש סכנה בהשארת התפרים, יש להתנגד להוצאת התפרים בשבת.


אמנם אם הרופא נכרי, והוצאת התפרים תקל על היולדת, מותר לה להסכים. (אמנם אם אין זה מיקל עליה בשבת, תתנגד לכך).

מקורות

ראה בספר תורת ביולדת (להגר"י זילברשטיין, פרק לט, סעיף ח'. עמ' קפז): רופא יהודי הרוצה להוציא את התפרים שנעשו בניתוח קיסרי או באפיסאוטומי בשבת, אם אין בזה פיקוח נפש, אלא נוחות לרופא וכדומה, חייבת האשה להתנגד לכך, ואף אם תצטרך מחמת זה לשלם יותר.


כי יש בזה חשש מלאכה דאורייתא, – של מלאכת מכה בפטיש, מאחר והוא גמר מלאכת הרופאים, ודומה למוציא חוטי שלל מבגד תפור שחייב, כמבואר במג"א ש"ב ה', ובמשנ"ב ש"ב ה', ובפרט לדעת הרמב"ם פ"י מהלכות שבת הלכה י"ז, הסובר דמלאכת הרופאים יש בה משום מכה בפטיש. ויעויין שם באבן האזל שכתב, שכל מלאכת אומן יש בה משום מכה בפטיש.


[אמנם מלאכת קורע על קריעת החוטים אין כאן, כמבואר בבאו"ה ש"מ י"ג ד"ה אין, שאינו חייב מדין קורע אא"כ הוא צריך את ב' החלקים, ויעוין גם בבאו"ה סימן שי"ד ה' ד"ה חותלות, שאין בקריעת חוט משום קורע, וכ"כ בסימן שצ"ד שעה"צ ח', דמנעול הקשור בחבל אין איסור תורה בפסיקתו].


אמנם אם הרופא נכרי, והוצאת התפרים תקל עליה, מותר לה להסכים, מאחר וצרכי חולה נעשים ע"י נכרי, וכ"ש תוך ז' ימים הראשונים דהוי צרכי חולה שיש בו סכנה, אך אם אין לה צורך בזה, לא תסכים לכך, כמבואר בסימן רע"ו משנ"ב י"א. ועיין משנ"ב שכח, ס"ק מו, ומ"ז.