נושא: שבת

הדלקת נרות שבת

מהו הזמן הכי מוקדם שאפשר להדליק נרות בערב שבת קודש?

מפלג המנחה ולמעלה, שהוא שעה ורבע "זמניות" קודם צאת הכוכבים, (שעה זמנית עניינה, שמחלקים את היום בין אם הוא ארוך בין אם הוא קצר ל-12 שעות שוות, ומשתנה בין החורף לקיץ, ומזמן לזמן, וממקום למקום, ויש לראות המצויין בלוחות שנה בכל מקום לפי עניינו).

מקורות

כתב בשולחן ערוך הרב אורח חיים (סימן רסא סעיף ה): אם רוצה להקדים ולקבל עליו תוספת שבת מפלג המנחה ולמעלה, דהיינו שעה ורביע זמניות קודם הלילה הרשות בידו ונאסר בעשיית מלאכה, אבל אם קיבל קודם פלג המנחה אין קבלתו כלום, ומותר בעשיית מלאכה.


ומכל מקום לכתחלה יש להחמיר שלא לעשות מלאכה אם קיבל שעה ורביע זמניות קודם תחלת השקיעה, לפי שיש אומרים שמתחלת השקיעה ואילך הוא לילה גמור מן התורה, (שאז הוא זמן ראיית ג' כוכבים בינונים לפי דבריהם) ובין השמשות שהוא כדי הילוך ג' רביעי מיל קודם תחלת השקיעה, ופלג המנחה הוא שעה ורביע זמניות קודם תחלת השקיעה.


ויש אנשי מעשה שעושין לכתחלה כסברא זו, שפורשים ממלאכה שעה ורביע זמניות קודם תחלת השקיעה, אבל אין למהר להדליק הנר ולהתפלל ערבית של שבת עד שעה ורביע זמניות שקודם צאת הכוכבים, ולא שקודם תחלת השקיעה, ואפילו בדיעבד אם הדליק אז הנר צריך לכבותו ולחזור ולהדליקו לצורך שבת כמו שיתבאר בסי' רס"ג, וכן אם התפלל אז צריך לחזור ולהתפלל אח"כ לפי שהעיקר כסברא הראשונה.


ובסימן רסג סעיף ו: לא יקדים למהר להדליקו בעוד היום גדול, לפי שאז אינו ניכר שמדליקו לכבוד שבת, וגם לא יאחר, ואם רוצה להדליק הנר בעוד היום גדו, ולקבל עליו שבת באותה שעה סמוך להדלקה רשאי, כי כיון שמקבל עליו שבת לאלתר אין זו הקדמה, ובלבד שיהא מפלג המנחה ולמעלה, שהוא שעה ורביע זמניות קודם הלילה (עיין סי' רס"א).


ואם הדליק הנר בעוד היום גדול ולא קיבל עליו שבת מיד, צריך לכבותו ולחזור ולהדליקו לצורך שבת, כדי שתהיה ההדלקה עצמה ניכרת שהיא לכבוד השבת, ומכאן סמכו הקדמונים שהיו משגרים התינוקות מבית הכנסת לבתיהם קודם ברכו, שיצוו להדליק אז ולא ידליקו קודם מנחה, כיון שאינן מקבלים אז עליהם את השבת.