האם ישנו איסור לאישה לעבוד במקום עבודה שישנם גם אנשים באותו החדר?

כתב בשו"ת שבט הלוי (חלק ה סימן רו): בענין עבודת הנשים אפילו הרבה עם האנשים, אף על גב דמבואר דהרבה עם הרבה אין איסור יחוד, מ"מ יש הרבה ריעותות בזה:

חדא דדעת כמה אחרונים דבפרוצים לא מהני היתר 'הרבה', וכן בעסקו עם הנשים כמש"כ בריטב"א סוף קידושין, ועוד בדבר תמידי והם רגילים זה עם זה יום יום ועובדים לפעמים על שולחן אחד, איכא חשש שיבואו להתגרות אף על פי שאין איסור יחוד, כמבואר כאן בפוסקים לענין מלמד מחמת הקביעות והרגילות, וז"ל הרדב"ז בתשובה ח"ג סי' תפ"א (תתקי"ט) ומה שיכלנו לתקן הוא שלא ישבו על שולחן אחד לעשות מלאכת הרקום אנשים ונשים כאשר בתחילה, אלא שהאנשים לעצמן ונשים לעצמן, ועוד שלא תלכנה אלא הזקנות ממ' שנה ולמעלה ע"כ, וגם בזה באופן שאין איסור יחוד כמבואר שם.

ולא תימא דהרדב"ז כתב זה בנדונו דוקא שהיה המדובר בנשים שעובדות בבית מלאכה של גוים, דהלב יודע שהמצב בענין זה גרוע הרבה גם בישראלים בעו"ה, ואדרבה ההתקרבות מסוכן יותר באומה אחת, והלב יודע כי בעו"ה המצב ירוד מאד, וע"כ אף שאין בדעתינו ואין ביכלתנו לגזור שלא תלכנה לעבוד – כי הרבה פעמים העניות גורם, מ"מ עלינו לעשות גדרים טובא שכולם יש להם יסוד בהלכה.

וראש וראשון לבדוק בשבע חקירות האם אין מקום העבודה חשש לגירוי יצר תמידי, וז"ל המאירי בקדושין במשנתינו שלא ילמוד אדם את בנו אומנות בין הנשים, שלא ירגילנו בחיק הנשים יותר מדאי, ויש מפרשים בזו שלא יושיב תנוק ותנוקות כאחת לאומנות אחת, שלא ירגילם לדבר זה עם זה יותר מדאי ע"כ.