האם ארבע אמותיו של אדם קונות לו ברשות הרבים דבר הפקר שהיה בתוכן?
האם ארבע אמותיו של אדם קונות לו ברשות הרבים דבר הפקר שהיה בתוכן?
אין ד' אמות של אדם קונות לו דבר הפקר ברה"ר, אלא מי שבא לידו – קנהו.
כתב בשולחן ערוך אדה"ז חושן משפט (הלכות הפקר והשגת גבול סעיף ז): וכל מציאה והפקר שהיא בתוך ארבע אמות של אדם הרי היא שלו, חכמים תקנו דבר זה כדי שלא יבאו לידי מחלוקת אם אחד יגביה מציאה מצד חבירו, לכך תקנו שכל הקודם לה בארבע אמותיו זכה בה, ושוב אין אחר רשאי ליטלה, ואף אם נטלה צריך ליתנה לזה.
במה דברים אמורים במקום מופקר, אבל בשדה חבירו לא תקנו ארבע אמות לאדם אחר אף שאין חבירו עומד שם, ולא זכתה לו שדהו הואיל ואין מה שבתוכה משתמר כמ"ש למעלה.
ואף במקום מופקר לא תקנו ארבע אמות ברשות הרבים, הואיל ורבים דוחקים שם, ואין לכל אחד ארבע אמות מיוחדות.
אתר האינטרנט "דעת – יהדות באור החסידות והקבלה" מרכז מאגר תוכן עצום של נושאים שונים: חינוך, זוגיות, שלום בית, משמעות החיים , מודעות עצמית, מעגל השנה ועוד.. התוכן שבאתר מרוכז ברובו משיעורי הרב יצחק ערד – ראש ישיבת דעת וראש מכון דעת ותבונה – לימודי אימון וטיפול יהודי. מרכז דעת נותן שרות של יעוץ הלכתי, השקפתי ומשפחתי, על פי התורה והחסידות, לרבני ודייני קהילות ולאנשים פרטיים בארץ ובתפוצות. התשובות נענות על ידי צוות המשיבים של מרכז דעת. חלק מהתשובות מתפרסמות באתר זו במדור שאלות ותשובות.