מכסה של סיר חלבי (נקי לגמרי) שאינו בן יומו, שכיסו בו סיר בשרי – שמתבשל בו דבר מאכל בשרי, מה דין המאכל והכלים?
מכסה של סיר חלבי (נקי לגמרי) שאינו בן יומו, שכיסו בו סיר בשרי – שמתבשל בו דבר מאכל בשרי, מה דין המאכל והכלים?
אם לא הסיר מיד את הכיסוי והתחמם הכיסוי עד שעלה בו הבל ולחלוחית בחום כזה שהיד סולדת בו, המכסה צריך הגעלה, ואילו הסיר אינו צריך הגעלה, והמאכל מותר רק אם ישנו בו פי שישים מהמכסה (ובמקום צורך שבת, או הפסד, יש להקל).
בשולחן ערוך אדמו"ר הזקן אורח חיים (סימן תנא סעיף מא) כתב: "כיסוי של ברזל שמכסים בו הקדירה כל השנה צריך הגעלה בכלי ראשון דכיון שהוא מזיע מחום התבשיל שבקדירה הרי נבלע בו החמץ על ידי חום כלי ראשון וכבולעו כך פולטו.
ואם לא הגעילו ושכח ושמו בפסח על הקדירה שיש בה תבשיל רותח, אם נזכר מיד והסירו מן הקדירה וראה שהוא יבש עדיין שלא התחיל להזיע מחום התבשיל שבקדירה, הרי התבשיל מותר אפילו באכילה אם לא נגע בו הכיסוי, וגם הקדירה מותרת אף על פי שנגע בה הכיסוי, שאין איסור יוצא מכלי לכלי בלא רוטב כמו שנתבאר ביורה דעה סי' ק"ה.
אבל אם שהה הכיסוי מעט על הקדירה בענין שיש לחוש שמא כבר התחיל צד הפנימי של הכיסוי להזיע עד שהיד סולדת בו בזיעה זו וחזר ונתייבש מחמת חום, ואין צריך לומר אם כשמסיר הכיסוי מהקדירה רואה בו קצת לחלוחית שהיד סולדת בו שהזיע מחום התבשיל שבקדירה, הרי התבשיל והקדירה אסורין (אם הכיסוי הוא בן יומו, או אפילו אינו בן יומו לפי מנהג מדינות אלו שאוסרין נותן טעם לפגם בפסח, או לפי מנהג קצת מקומות שמחמירים בכיסוי קדירה אפילו בשאר איסורין ואוסרין אף שאינו בן יומו כמו שנתבאר ביורה דעה סי' צ"ג עיין שם), לפי שההבל העולה מהתבשיל להכיסוי הוא מחבר את זיעת הכיסוי עם התבשיל, ונעשה כאלו נתערבה הזיעה בתבשיל, וזיעה זו יש בה טעם חמץ שהוא נפלט מן הכיסוי כשהוא מזיע".
וברמ"א בהלכות בשר בחלב (סימן צג סעיף א) כתב: "יש מחמירים בכיסוי, לומר דאעפ"י שאינו בן יומו דינו כאלו היה בן יומו, (בהגהות ש"ד בשם קובץ), וכן נוהגין בקצת מקומות. וכן אני נוהג מפני המנהג, והוא חומרא בלא טעם. (ד"ע). ומכל מקום במקום שיש שום צד להתיר בלאו הכי, או שהוא לצורך שבת או הפסד, יש להתיר אם אין הכיסוי בן יומו, כמו בקדירה עצמה".
[ועיין ש"ך סק"ד וט"ז סק"ב בשם רש"ל שמיקל כל עוד אין המכסה צר למעלה באמצעיתו].
אתר האינטרנט "דעת – יהדות באור החסידות והקבלה" מרכז מאגר תוכן עצום של נושאים שונים: חינוך, זוגיות, שלום בית, משמעות החיים , מודעות עצמית, מעגל השנה ועוד.. התוכן שבאתר מרוכז ברובו משיעורי הרב יצחק ערד – ראש ישיבת דעת וראש מכון דעת ותבונה – לימודי אימון וטיפול יהודי. מרכז דעת נותן שרות של יעוץ הלכתי, השקפתי ומשפחתי, על פי התורה והחסידות, לרבני ודייני קהילות ולאנשים פרטיים בארץ ובתפוצות. התשובות נענות על ידי צוות המשיבים של מרכז דעת. חלק מהתשובות מתפרסמות באתר זו במדור שאלות ותשובות.