נושא: כללי

בקשת מחילה

אם אדם פגע בחברו וביקש ממנו מחילה, וחברו אינו מתפייס, מה עליו לעשות?

תלוי באיזה סוג היזק מדובר:


אם עשה היזק לגוף חברו (שחבל בו או ציערו וכיוצ"ב), אזי למרות שפייסו פעם אחת, מ"מ אם לא נתפייס עליו לבקש ממנו שוב (עד שלושה פעמים). ובכל פעם ינסה לרצותו באופן אחר, וכן יבקש מחבריו וידידיו שידברו עמו ויפייסוהו. ואם גם בזאת לא נתפייס, אין צריך יותר לפייסו (רק שיודיע לסביבתו הקרובה היודעים מכך – שניסה לפייסו).


ואם הזיק ממונו, כיון ששילם לחברו את דמי הנזק, שוב אין צריך לפייסו מעבר לכך.


ואם הוציא עליו שם רע, אזי עליו לפייסו – עד שיתפייס חברו.

מקורות

כתב בשולחן ערוך אדה"ז, חושן משפט, הלכות נזקי גוף ונפש ודיניהם (הלכה ו): החובל בחבירו אפילו שלא בכוונה אף על פי שנתן לו הממון שנתחייב ליתן לו בעד חבלתו אין מתכפר לו עד שיבקש ממנו וימחול לו על צערו. ולא יהיה הנחבל אכזרי מלמחול כמ"ש בהלכות יום הכיפורים.


וכן הגוזל את חבירו אף על פי שהשיב את הגזלה אין מתכפר לו עד שיבקש ממנו וימחול לו על צערו שציערו כשגזלו.


אבל המזיק ממון חבירו מיד ששילם לו נתכפר לו ואינו צריך לבקש למחול לו.


ובסימן תרו (סעיף ב) כתב: ואם אינו מתפייס בפעם ראשון יחזור וילך לפייסו פעם שנית במין ריצוי אחר, ואם לא נתפייס יחזור וילך פעם שלישית לפייסו במין ריצוי אחר, ובכל פעם שהולך לפייסו אפילו בפעם הראשון יקח עמו שלשה אנשים ויפייסנו בפניהם, ואם לא נתפייס בפעם השלישית שוב אין זקוק לו.


ומכל מקום צריך להודיע לרבים דהיינו עשרה אנשים שהוא הלך לפייסו ולא רצה להתפייס, כדי שלא יחשדוהו הבריות שלא רצה להכניע את עצמו לפני חבירו לבקש ממנו מחילה.


וממשיך בסעיף ד: והמוחל לא יהיה אכזרי מלמחול, אלא ימחול לו מיד אלא אם כן הוא מתכוין לטובת המבקש מחילה כדי שיכנע לבבו הערל, או שחושש שלא יבא לו לעצמו איזה רעה ע"י שימחול לו דאז אינו צריך למחול לו דחייו קודמין לחיי חבירו.


ואם הוציא עליו שם רע אינו צריך למחול לו בכל ענין, אפילו אם יבקש ממנו כמה פעמים, משום דאפשר שיש בני אדם ששמעו הוצאת הלעז עליו ולא שמעו הפיוס, וידמה להם שאפשר שהלעז הוא אמת ולא יצא עדיין אדם זה נקי מחשד, ומכל מקום מדת ענוה למחול אפילו בהוצאת שם רע.