האם מותר לאבל על אביו לרקוד עם אחיו בחתונתו?
האם מותר לאבל על אביו לרקוד עם אחיו בחתונתו?
אם אחיו נמצא באולם, מותר לו להשתתף בריקודים. אך ריקודים הנעשים באולם בעוד החתן והכלה בחדר יחוד, אסור לו להשתתף בהן.
הרמ"א ביורה דעה (סימן שצא ב) כותב על פי הראב"ד, שאבל תוך ל' אסור להכנס לכל סעודת מצווה שבעולם. ונראה מסתימת דבריו שאף לאב אסור להשתתף בחתונת בנו.
אמנם בשו"ת אגרות משה (יורה דעה ב' קמט) נשאל בנידוננו, וכתב להתיר לאב האבל להשתתף בחתונת בנו מטעם דבר האבד, וז"ל: ופשוט שמותר לכנוס לחופת בנו, והטעם פשוט, דצער גדול כזה שלא להיות על חופת בתו ובנו – שעדיף הוא מהפסד ממון, – דהרי חזינן שהרבה הוצאות מוציא האב לבא על חופת בתו ובנו, אין לך דבר האבד גדול מזה שמותר אף בתוך שבעה". אך הוסיף דלאכול שם אין להתיר לאב.
וכן התיר בספר נטעי גבריאל (פרק טז, עמ' קכז) וז"ל: כשהאבלים הם אביו או אמו של החתן או הכלה, מותרים להשתתף בשמחת בניהם, ולאכול שם כרגיל, ולרקוד ולשמוע שם כלי זמר כרגיל אפי' בתוך שלשים. וה"ה אם אחיו או אחותו שושבינין במקום אב ואם מותרים בכל הנ"ל.
וציין לשו"ת זרע אמת ח"ג סי' ק"ע שו"ת רבי טיאה ווייל סה ק"ז שו"ת משנת רבי אליעזר ח"ב ס כ"ג.
והסביר בטעם הדבר: שאם לא ישתתפו כרגיל ולא יאכלו שם גורם צער להחתן או הכלה ואין שמחתם שלימה ולכן התירו שהרי מצינו במס' סוכה דף כ"ו ע"א שפטרו חז"ל חתן וכל השושבינין ממצות סוכה דאורייתא משום דהחתן מצטצר כשהם אין נכנסים עמו כ"ש באבילות דרבנן עיי"ש וכ"כ שו"ת ברוך השם סימן ק"כ דבשמחת נשואי בן או בת שהיא מצוה גדולה לא אסרו להשתתף כיון שמוטל עליהם להכניסם לחופה וכשם שהחתן כשלא קיים פו"ר אין לו להביט על אבילות כי מצות פו"ר דוחה לגמרי אבילות כמבואר בשו"ע ס' שצ"ב כן נמי האב והאם אין להם לחוש לאבילות כי עליהם מוטלת המצוה להכניסו לחופה עיי"ש באריכות נפלאה וכ"כ שו"ת מלמד להועיל סי' קמ"ג ושו"ת דברי יציב ס רל"ט.
ובטעם שמותרים בשמיעת כלי זמר וריקוד כתב: שהרי כתב בשו"ת חיים שאל ח"א סי' פ"א והובא בזכור לאברהם ח"ג אות א' עקרי הד"ט יו"ד סי' ל"ו סקכ"ד משמרת שלום אות מ' או"ק כ"ג דע"ת שם שמתיר החיד"א לנגן בכלי זמר בלילה שלפני המילה וביום המילה כמנהג העיר והיולדת היא בתוך י"ב חודש למיתת אביה מפני שהוא יו"ט שלה וגדולה מזה כתבו שו"ת דבר משה ח"א סי' פ"ב וחקרי לב חיו"ד סי' ק"נ דמותר לנגן בכלי שיר בשעת הוצאת תינוק למול אפי' בתוך שבעה עיי"ש וכ"כ בשד"ח מערכת אבילות אות נ' שמותר אפי' תוך שלשים לעשות סעודת מילה בשירה ובשמחה ובכלי שיר כמעשיהם לכל אדם שאינו אבל עיי"ש וא"כ בנ"ד שהוא ג"כ יו"ט גדול לההורים שזכו להכניס בניהם לחופה מותר להם לשמוע כלי שיר ועוד דהנה בדע"ק סי' שצ"א ושו"ת זרע אמת ח"ב סי' קנ"ז כתבו רכל האיסור דשמיעת כלי זמר הוא מטעם איסור שמחה וכיון שהתירו לו להשתתף בהשמחה א"כ נכלל בזה ההיתר לשמוע כלי זמר וכ"כ שו"ת בית אבי ח"ב סי' צ"ד ועי' בדרכי החיים עמוד ע"ו בהגהות אות א' שכתב דגם אב ואם מהחתן או הכלה אם הם אבלים לא ישמעו כלי זמר תוך שלשים עיי"ש והנלע"ד כתבתי ופשוט שמותר לרקוד עם הקהל ולאו דוקא עם החתן בעצמו מפני שכולו שמחת חתן הוא.
ובטעם שמותר כל הנ"ל גם באחיו כתב: כן נראה לפע"ד וכ"כ בנמוקי או"ח סי' תרצ"ו סק"ג בתוך הדברים שמי שמשיא אחיו שמותר לו לשמוע כלי זמר עיי"ש וכ"כ בקובץ וילקט יוסף ח"ג סי' כ"ה אות קפ"א דמילתא דמסתברא סובא שאין להחמיר בזה ולגרום צער לחתן וכלה באין להם אב או אם שאף אחיו לא יהיה בשמחת נשואיו עיי"ש.
אתר האינטרנט "דעת – יהדות באור החסידות והקבלה" מרכז מאגר תוכן עצום של נושאים שונים: חינוך, זוגיות, שלום בית, משמעות החיים , מודעות עצמית, מעגל השנה ועוד.. התוכן שבאתר מרוכז ברובו משיעורי הרב יצחק ערד – ראש ישיבת דעת וראש מכון דעת ותבונה – לימודי אימון וטיפול יהודי. מרכז דעת נותן שרות של יעוץ הלכתי, השקפתי ומשפחתי, על פי התורה והחסידות, לרבני ודייני קהילות ולאנשים פרטיים בארץ ובתפוצות. התשובות נענות על ידי צוות המשיבים של מרכז דעת. חלק מהתשובות מתפרסמות באתר זו במדור שאלות ותשובות.