שיעור אכילה ביוה"כ

שאלה שמאוד מציקה לי: איך יתכן שכל יהודי אם הוא אוכל את אותו שיעור היום הכיפורים הוא חייב כרת? למה אין הבדל בין מי שגדול יותר או קטן יותר?

שיעור אכילה ביום הכיפורים הוא "ככותבת" ומציינת הגמ' "קים להו לרבנן דבהכי מיתבא דעתיה, בציר מהכי לא מיתבא דעתיה. מיהו כולי עלמא טובא ועוג מלך הבשן פורתא" (יומא פ, ב)


מכיון שבחיות הנפש ישנם שני ענינים: א) חיות כללית שמחיה את כל הגוף באופן זהה, ללא הבדל בין הראש לשאר האברים, וכן אין הבדל בין גוף אחד למשנהו, שנפש של ילד קטן ביכולה להחיות גופו של עוג, וב) חיות פרטית ומסוימת המתאימה לתוכנתו של הגוף ולכל חלק של הגוף במיוחד;


והחיבור בין הנפש והגוף שנעשה ע"י אכילה יש בו שני שיעורים ואופנים: א) שיעור אכילה הקשור לעצם החיות, המביאה את הגוף להיות "גוף חי". וכיון שעצם חיותו של הגוף אינה מורכבת מ"פרטים" מובן שהאיכלה אינה מורכבת מצירוף של פרטים, אלא זהו שיעור עצמי, ולכן אין בשיעור אכילה זה הבדלים בין גוף אחד לאחר. זהו השיעור "ככותבת" שהוא היפך מן העינוי של כ"א בעולם [ומה שמ"מ ""כולי עלמא טובא ועוג מלך הבשן פורתא" – י"ל שזהו מצד החיות פרטי שנותסף ע"י האכילה הזו]. ב) שיעור האכילה הקשור לכל גוף לפי פרטיו, וככל שהגוף גדל יותר כך גדולה כמות המזון הנחוצה לו.


 (ליקוטי שיחות בשלח חכ"ו ג ס"ג – ד)

מקורות