רכילות של השכנה

שכנה שלי מפיצה על המשפחה שלנו דברים לא טובים. לצערי היא אישה שמדברת הרבה רכילות והיא מחפשת לריב. אישית אני מתרחקת ממנה. אני בכללי טיפוס לא חזק מידי ולא רוצה לריב עם אנשים. מצד שני בשבת האחרונה היא דיברה כמה דברים מזעזעים על ילדיי. האם נכון שאתקשר אליה ואתן לה שיחת מוסר בנועם ובתוקף או שאהיה מהנעלבים ואינם עולבים וכו'?

ראשית צריכים לחזק את הביטחון בה', לא לפחד ולחזק את ההכרה שהכל בהשגחה פרטית ואף אחד לא יכול להזיק לנו בלי ההסכמה של הקב"ה.


ממילא גם אם קרה נזק מסויים בדיבוריה – הרי ככה היה צריך להיות, וזה רצון ה', ואם היא לא היתה עושה את זה – מישהו אחר היה עושה את זה, כמבואר בתניא באיגרת הקודש כ"ה בהרחבה, על פי הכלל שעל הניזק כבר נגזר למעלה שיקבל הנזק. ואין זו סתירה לבחירה החופשית של המזיק, מאחר שמגלגלים חובה על ידי חייב (שיבוא בתורו על עונשו).


לכן המסקנה לכל לראש היא שצריכים להשאר רגועים ובטוחים בהשם שהכל לטובה.


יחד עם זאת אנו מצווים לעשות את ההשתדלות בדרכי הטבע כשזה אפשרי, למנוע נזק עתידי, ולכן יש ענין לדבר איתה, לא בכעס אלא בנועם, להגיד שהדיבורים פוגעים בנו ולבקש שהדבר ייפסק.


אך אם מכירים אותה ונראה שהדברים לא יתקבלו על ידה, והיא תמשיך במעשיה, חבל לדבר, שהרי כשם שמצוה לומר דבר הנשמע כך מצוה שלא לומר דבר שאינו נשמע, ובמקרה כזה בהחלט עדיף להיות בגדר "הנעלבים ואינם עולבים השומעים חרפתם ואינם משיבים", שעליהם נאמר "ואוהביו כצאת השמש בגבורתו" ומוחלים להם על כל עוונותיהם.


כדאי לציין, שגם אם מוכיחים מישהו והדברים מתקבלים אצל השני, והדבר בא לתיקונו, זה לא מפסיד את המעלות של הנעלבים ואינם עולבים. והעיקר הוא שזה יעשה מתוך רצון לתקן, ולא מתוך פגיעה וכעס וכו'.


בהצלחה רבה

מקורות

תניא אגרת הקודש כה, ועוד.