אימוץ ילדים

האם יש ביהדות מושג של אימוץ ילדים?

אימוץ ילדים הוא נושא מורכב וסבוך, הכולל בעיות הלכתיות רבות, ובראשן – כל דיני יחוד וקירבה המותרים בין הורים לילדיהם, שאסורים לילד מאומץ (דוגמאות: אסור לאמא לנשק ולחבק ילד מאומץ מעל גיל מסויים, אסור לאבא להיות לבד בבית עם בת מאומצת ועוד ועוד). בעם ישראל נהגו תמיד לגדל ילדים יתומים וכדומה, אך יש הבדל מהותי: ילדים אלו ידעו תמיד שהם 'מאומצים'. כלומר, יש מצוה גדולה ורבה עד מאוד לגדל ילדים שמסיבות מסוימות אינם גדלים יחד עם הוריהם, אבל בתנאי שיישמרו כל דיני ייחוד ושאר דיני קירבה, דבר המתאפשר רק כאשר הילד יודע שאין אלו הוריו האמיתיים.


כיום הדבר קשה, מכיון ששירותי הרווחה ומומחים פסיכולוגיים טוענים שהדבר הנכון ביותר לילד הוא לגדלו מבלי שיידע וירגיש שונה, דהיינו מבלי לספר לו שבאמת יש או היו לו הורים אחרים (כמובן עד גיל מסוים, ולא להסתיר עולמית). פעמים ששירותי הרווחה מתנים את האימוץ בתנאי שהמאמצים יסתירו מהילד. במקרים אלו בלתי אפשרי לשמור על ההלכות המתאימות עם הילד וזו בעיה.


לסיכום: מצוה גדולה ורצוי לגדל ילדים שאין מי שיגדלם, בתנאי שהם יודעים שהם מאומצים וממילא יבינו את הזהירות בהלכות הנדרשות. חשוב מאוד לעשות את כל התהליך בליווי רב, כדי להימנע חלילה מבעיות.


בכל מקרה, עדיף לאמץ ילד שנולד להורים ששמרו טהרת המשפחה, ואז זו גם סגולה שלמאמצים יוולדו ילדים משלהם, לפעמים, עדיף לקחת ילד גוי ולגיירו שבזה חוסך את הבעיות (כגון ממזרות, נישואי אחים ועוד).

מקורות

ע"פ אגרות קודש, כרך כג אגרת ח'תש, אגרת ח'תשסו, אגרת ח'תשעב, אגרת ח'תתמד, אגרת ח'תתקכד, ולקו"ש חלק ל"ז ע' 197.


אג"ק כרך ו, עמוד צ"ה.