מהפך! המן הופך בגלוי למרדכי!
על פי שיעוריו של הרב יצחק ערד
לכל חג מחגי השנה יש מסר מיוחד, תודעה שממנה אנו לוקחים כוח לכל החיים.
המסר המרכזי של פורים הוא "ונהפוך הוא". בסיפור של פורים היה מצב בעייתי ליהודים, גורלם התהפך ונהיה לגורל חיובי.
עניינו של החג מרומז גם בשמו "פורים" – "על שם הפור הוא הגורל". יום זה הוא היום הנעלה ביותר בשנה, עד כדי כך שהיום הקדוש ביותר, יום הכיפורים, הוא רק כפורים, הוא כמו פורים, וקדושתו של פורים עולה עליו ונחגגת דווקא על ידי שמחה, תחפושות, משתה וכל יתר מנהגי החג ומצוותיו.
מה באמת מיוחד כל כך בפורים? מה סודו האמיתי?
גורלו של אדם – הפור, אינו נתון לבחירתו ותכנונו. אדם נולד להורים מסוימים במקום יישוב מסוים, עם מראה ייחודי לו, וכל אלו אינם על פי בחירתו. הוא עלול לחשוב לעצמו שגורלו אינו טוב, שמרכיבים של הגורל הם רעים, עליו להפנים את לימוד ההוראה מפורים שהגורל הוא תמיד טוב, אלא שלא תמיד מבינים את הדברים.
בסיפור המגילה מחליט המן הרשע שהוא לא יכול לסבול את כל היהודים 'עם מרדכי' משום שמרדכי לא כרע ולא השתחווה לו. הוא מחליט לעשות מעשה של טירוף ולהשמיד, להרוג ולאבד את כל העם. לצורך זה הוא מפיל פור וכאשר יוצא לו בגורל חודש אדר, הוא שמח בגלל פטירתו של משה רבנו בחודש זה.
עם ישראל ששומע על הגזירה נכנס לחרדה קיומית, אך בסופו של דבר הגורל מתהפך ובדיוק באותו חודש שנקבע למימוש הגזירה, קורה דבר הפוך "אשר ישלטו היהודים המה בשונאיהם".
הקורא למפרע – לא יצא
ההלכה קובעת: "הקורא את המגילה למפרע לא יצא". במובן הפשוט משמעות ההלכה היא שצריך לקרוא את המגילה כסדרה, קודם פרק א', אחריו פרק ב' וכו'. אולם, חסידות מגלה רמז בהלכה זו: "הקורא את המגילה למפרע – מי שסבור שסיפור פורים הוא סיפור שארע מזמן – לא יצא. עליו להפיק את המסקנות ולהבין שהסיפור הוא סיפור שלנו בדורנו זה, סיפור שיש בו לקח ולימוד לכל אחד ואחד. יש בסיפור המגילה את הכוח לעשות מהפך ממצבים בעייתיים למצב הכי משמח שיכול להיות.
המגילה נקראת על שם אסתר דווקא. במסכת חולין קל"ט ע"ב כתוב: "אמרי ליה פפונאי לרב מתנה:… אסתר מן התורה מנין? 'ואנוכי הסתר אסתיר' (דברים ל"א)". הפסוק נאמר בגלות, בזמן של הסתר פנים. יש מצבים שבהם בורא העולם מסתיר את פניו, מסתתר. מעניין שמגילת אסתר זה הספר היחיד בתנ"ך שבו שמו של הקב"ה אינו מוזכר. הוא מנהל את מהלך העניינים, הוא זה שגורם להשתלשלות המאורעות, ובכל זאת הכל קורה בצורה נסתרת, בדרך הטבע. לקורא סיפור המגילה נראה כאילו יש פה צירוף מקרים טבעי: אחשורוש עורך משתה, ושתי לא רוצה לבוא, המלך מחפש מלכה חדשה… לאחר מכן, כאילו במקרה מרדכי שומע את שני הסריסים המשוחחים, ו'במקרה' המלך אינו מצליח להירדם – כל אלו מביאים בסופו של דבר להיפוך הגדול כאשר הטרגדיה של עם ישראל הופכת לשמחה גדולה.
גם בחייו של אדם פרטי רבים הם "צירופי המקרים". השתלשלות מאורעות על פי טבע שבדרך כלל הוא אינו מבין מדוע נולד דווקא פה, דווקא להורים אלו, דווקא בתקופה המסוימת שבה מתרחשים מאורעות המשפיעים על מהלך חייו. הוא מבין שהסיפור שארע לפני אלפי שנים בפרס הוא הסיפור שלו, הוא קורה עכשיו. הסתר הפנים של אז הוא חוויה החוזרת על עצמה בחייו ובחיי כל הסובב אותו. אומרת לו המגילה: אם תדע להתבונן נכון ולפעול נכון, הגורל יתהפך לטובה גם בנוגע אליך באופן אישי.
לעת כזאת הגעת למלכות
שני השחקנים הראשיים במשחק הפורים, מרדכי ואסתר, ניצבים בפני טרגדיה. ההתייחסות שלהם ודרך פעולתם בסיטואציה הזו מביאים אלינו את מסר ה"נהפוך הוא".
כאשר אסתר שומעת שדודהּ מרדכי לובש שק ואפר היא שולחת אליו בגדים. מרדכי משיב לה תשובה ולאחר מכן מבקש שתיגש אל המלך. אסתר טוענת שאינה יכולה לגשת אל המלך כי לא נקראה אליו מזה שלושים יום, ואז אומר מרדכי משפט מפתח שמסביר לנו כיצד הופכים חושך לאור. הוא אומר: "כי אם החרש תחרישי בעת הזאת, רווח והצלה יעמוד ליהודים ממקום אחר", אבל, מוסיף הוא לומר "את ובית אביך תאבדו" והוא גם מסביר "ומי יודע אם לעת כזאת הגעת למלכות".
במילים אחרות, מה שמרדכי מסביר לאחייניתו הוא מסר רלוונטי ומלמד: עד כה לא ידענו מה הסיבה שבגינה נבחרת דווקא את מכל האחרות על ידי אחשורוש. זו לא הייתה חוויה נעימה. "ומי יודע אם לעת כזאת…" – עכשיו ניתן להבין שהגעת למלכות כדי שתעשי פעולה שתבצע את המהפך. הגיע הרגע בו צריך להפסיק לשתוק. אם את תחרישי ולא תנסי לעשות משהו, אני בכל זאת לא דואג כי "רווח והצלה יעמוד ליהודים", יש מי שמנהל את העולם והתוצאות הרצויות יבואו בלאו הכי, אבל מי שיפסיד במקרה כזה זה את ובית אביך. ניתנת לך הזדמנות לעשות מעשה, אל תניחי לגזירה שתתהפך על ידי מישהו שונה. קבלי את הביצוע על עצמך!
מאותו רגע שאסתר מבינה ומקבלת על עצמה לפעול, מתחיל כל מהלך העניינים להתהפך לטובה: המן שב לביתו אבל וחפוי ראש, נקרא פעמיים למשתה אצל אסתר ועד לשינוי המהותי השמח "אורה ושמחה וששון ויקר".
יש רגעים בחיים של כולנו שמהווים נקודת מהפך. הכוח להפוך את הגורל זה הכוח לתפוש את הרגע הנכון שאומר שכל 'מקרה' הוא רק מה', שאירועים נראים לעיתים הסתר פנים "ואנוכי הסתר אסתיר", אך יש יכולת להפוך מציאות שנראית חסרת משמעות ולגלות את המשמעות האמיתית הטמונה בה – להפוך את הגורל.
תחפושות
הדבר מסביר גם את משמעות התחפושות בפורים. ברגע שאדם מסיר את התחפושת, מתברר שהוא לא ליצן ולא חיה. מסתבר שהתחפושת היא בסל הכל שעשוע באופן הפרשנות של החיים, אבל אין זה האדם האמיתי.
אני זוכר מאורע שארע לי כשהייתי בגיל ארבע או שלוש, וכנראה אזכור אותו תמיד: פתאום ראיתי ערבי חבוש בכפייה מתקרב אל ביתנו. הייתי אחוז בהלה וחרדתי גברה כאשר הערבי החל לנקוש בדלת הבית… מסתבר שזה היה חבר שלי, ובשל גילי הצעיר פשוט לא הבנתי את התחפושת ונבהלתי.
כך גם בחיים, אנחנו כילדים קטנים שלא מבינים תחפושות. עלינו לקלוט שמאחוריהם מסתתר גורל שכל כולו טוב.
אבל, יחד עם ההבנה יש לנו גם אחריות. אסור לנו להחריש בעת הזאת ועלינו ללמוד לקרוא את המפה. כאשר עלינו לבצע שליחות, אנו מבינים מדוע מקום מגורינו דווקא כאן, מדוע התגלגלנו למקום מסוים בשעה מסוימת ומדוע העניק לנו הקב"ה יכולות וכישורים. – "לעת כזאת הגעת למלכות", העניקו לנו תנאים ואפשרויות אלו כדי לפעול, ומתוך היכולת להיפתח ולקיים את המוטל – מגיעה השמחה הגדולה – שמחה פנימית ועוצמתית.
ואז יש בכוחנו לבטל את כל סוגי ההמן הקיימים בחיינו, כל הדברים שעליהם נאמר "ארור", גם אם הם קיימים בתוכנו וגם בחיים של הסובב אותנו.
חז"ל שואלים: "המן מן התורה מנין? – שנאמר: המִּן העץ". כוחו של המן מתחיל באותו מקום בספר בראשית (ג', י"א) שבו ארע חטא עץ הדעת. מאז יש בעולם ערבוב של טוב ורע, אור וחושך.
זו הסיבה שהסוד האמיתי של פורים מתגלה על ידי שתיית יין, "נכנס יין יצא סוד". היין מביא להתבוננות פנימית במציאות. לכן חלה החובה ההלכתית לשתות בפורים עד שמגיע להכרה שאין הבדל בין ארור המן לברוך מרדכי, כי באמת, בסופו של התהליך, בזכותו של המן נהיה מרדכי משנה למלך… המן מצטייר כרע, אבל בפנימיות העניינים הוא בכלל לא מפחיד. הרוע הוא מסיכה והמן הוא בעצם טוב… הסתכלות עמוקה על המציאות מראה שהכל לטובה. מהסתכלות כזו נוכל ללמוד איך הופכים את הצדדים הבעייתיים כך שהרע נהפך לטוב והחושך לאור.
ניקח לדוגמא את הלילה. לילה הוא מצב של חושך. בלילה בדרך כלל אנשים ישנים. דווקא בשעה של לילה נדדה שנתו של המלך אחשורוש (מצב שאותו מגדירים חז"ל כעיקר הנס). כשהמלך לא ישֵן בלילה, אז הלילה והחושך נהפכים לאור.
כדי לראות גם בחיינו הפרטיים את החושך הופך לאור, נדרשת אחריות ועבודה. אל לנו להתנער מאחריות זו "כי אם החרש תחרישי"… אם נשתוק, נפסיד את הזכות. זו העת וההזדמנות לעשות את המוטל עלינו ולגרום לגורל להתהפך גם בגלוי, לשנות את כל ההמנ'ים, הבעיות והמטרדים לברכות, בטוב הנראה והנגלה.
