לקראת י"ט כסלו ראש השנה לחסידות, אנו שמחים לבשר על הוצאתם לאור של שני ספרים חדשים : ספר אחד: שיעורים בהמשך תער"ב כרך ט', ספר שני: הנפש כמשל.
הספר הראשון הינו החלק התשיעי בסידרה "שיעורים בהמשך המאמרים תער"ב" המבארת את המאמרים העמוקים שב'המשך תער"ב" של כ"ק אדמו"ר הרש"ב.
הספר השני – "הנפש כמשל" מבאר את סדר השתלשלות העולמות והספירות, בהקבלה לכוחות הנפש של האדם.
בספר זה, נעשה ניסיון ראשון מסוגו להגיש מהרעיונות העמוקים ביותר של החסידות המובאים בסדרת המאמרים הגדולה ביותר של כ"ק אדמו"ר הרש"ב נ"ע, הנקראת בשם 'המשך תער"ב' כשהם משוכתבים בשפה ברורה ובסגנון קולח, תוך הסברת המושגים בקבלה ובחסידות.
את הספרים ניתן להשיג ביריד החסידות בבנייני האומה (וכן באתר האינטנרט של מכירת הספרים של היריד), וכן בהתוועדות הגדולה שתתקיים בי"ט כסלו (יום רביעי בערב) במרכז דעת, במחיר מיוחד של 4 ב100.
ניתן להשיג ביריד ובהתוועדות, גם את שאר ספרי הביאורים בתער"ב (א – ח), את הספר רעים אהובים (פרקים על הקשר הזוגי), ואת הספר והם יבוננוהו (על הדרכה בלימוד ומסירת שיעורי חסידות).
***
כאן המקום לסקור בקצרה את עניינו של 'המשך תער"ב':
כ"ק אדמו"ר הרש"ב, הנשיא החמישי של חב"ד ליובאוויטש, ידוע במאמרי החסידות הרבים שכתב ואמר, ובבהירות ובסדר הכללי שהכניס בהם, ומכאן גם כינויו "הרמב"ם של תורת החסידות[3]".
גולת הכותרת היא ללא ספק (כדברי הרבי לקמן) 'המשך' המאמרים הידוע "בשעה שהקדימו – תרע"ב".
'המשך תער"ב' הוא החיבור הגדול ביותר בתורת החסידות, מכתב יד קודשם של אדמו"רי חב"ד, המכיל 'המשך' של מאה ארבעים וארבעה דרושי חסידות שנאמרו מחג השבועות תרע"ב ועד פרשת וירא תרע"ו. מאמרים אלו כתב אדמו"ר הרש"ב בעצמו ואחר כך אמרם ברבים (מלבד חלק נוסף שלא נאמר ברבים, והודפס בכרך השלישי של המשך תער"ב[4]).
בשיחה מיוחדת ויצאת דופן בסגנונה, שאמר כ"ק אדמו"ר מליובאוויטש, בכ' כסלו תשל"ז, לקראת ההדפסה הראשונה של ה'המשך', מופיעים ביטויים נדירים ומיוחדים על סדרת מאמרים זו (חלקם כציטוט מדבריו של כ"ק אדמו"ר הריי"צ, בנו וממלא מקומו של אדמו"ר הרש"ב). ואלו חלק מהביטויים שנאמרו שם:
- "חיבה יתירה נודעת להמשך זה בעיני הרבי הרש"ב נ"ע – בהמשך הזה הוא עסק בלהט".
- "בהמשך זה נתבארו עיקרי תורת החסידות".
- "בהמשך זה התחילה תקופה חדשה בהתרחבות החסידות, כל העניינים העמוקים של חסידות, מוסברים בהרחבה כדברים מוחשיים רגילים".
- "בהמשך זה ישנם "גדולות ונפלאות" לגבי שאר ההמשכים, אפילו בערך לה"נפלאות" שבהמשך תרס"ו (=המשך מאמרים נוסף של הרבי הרש"ב) – נס ופלא בערך וביחס לפלא גופא – על דרך המבואר בפירוש הכתוב "כימי צאתך מארץ מצרים אראנו נפלאות", שלעתיד לבוא יהיו "נפלאות" אפילו בערך לה"נפלאות" דימי צאתך מארץ מצרים".
כמו כן סיפר הרבי את הסיפור הבא:
"פעם ראה כ"ק אדמו"ר מוהריי"צ את אביו כ"ק הרש"ב יושב על הספה שקוע במחשבותיו במשך שעות אחדות, עיניו פתוחות, ואינו מבחין בהנעשה סביבו, כמי שנמצא בעולם אחר, עד כדי כך, שלאחרי שהתעורר לא ידע איזה יום זה, באיזה מקום נמצאים וכו' – במעמד ומצב של "כלות הנפש" (למעלה מהגבלות הגוף, זמן ומקום). ולאחרי זמן גילה לו אביו הרבי הרש"ב שבאותן שעות התבונן בענייני חסידות עמוקים ביותר שהיו היסוד להמשך תער"ב..".
הרבי הרש"ב יגע יגיעה רבה ועצומה לכתוב ולהגיה את המאמרים כמה וכמה פעמים, בתוספת חלוקה לפרקים, ו'קיצורים' לכל פרק ופרק, כדי להקל על הלומדים. הרבי הרש"ב עסק בכתיבת הדרוש ובהגהתו עד אחרית ימיו ממש, בשנת תר"פ.
עד דורנו היה חלק קטן של ההמשך נפוץ בהעתקות. מסיבות שונות נמנעה הדפסת מאמרים אלו, עד שכאמור, בשנת תשל"ז בהתוועדות כ' כסלו הורה הרבי בשיחה מיוחדת להדפיסו.
במהלך השיחה אמר הרבי את הדברים הבאים:
"אמנם, סוף סוף הגיע הזמן לעשות ענין מיוחד בנוגע לתורת החסידות ע"י הדפסת המשך זה, ולכן עלה ברעיוני להטיל ענין זה בין החסידים – שישתתפו עמדי בנשיאת האחריות על הדפסת והפצת המשך תער"ב בשלימותו, באופן שתהא יד הכל שווה.
וזאת למודעי: אין מבקשים מאף אחד לכסות את כל ההוצאות של הדפוס, או לטרוח בענייני הדפוס, ואפילו לא התחייבות ללמוד את ההמשך כולו, מראשיתו ועד סופו, כי אם השתתפות בנשיאת האחריות על ההדפסה וההפצה, שלמרות כל הסברות והחשבונות כו', הוחלט, על דעת הרבים, שעכשיו הגיע הזמן להדפסת והפצת המשך תער"ב.
וכדי לקבוע בוודאות שעניין זה נעשה על דעת הרבים ובאחריותם, צריך הדבר להתבטא לא רק בדיבור אלא גם במעשה בפועל, ע"י השתתפות גשמית בממון כפשוטו – לא בסכום גדול. על דרך מה שכתוב בתניא (פל"ז) ש"הואיל ובמעות אלו הי' יכול לקנות חיי נפשו החיונית הרי נותן חיי נפשו".
ולכן, הצעתי ובקשתי, שכל מי שמוכן ורוצה להשתתף באחריות על הדפסת המשך תער"ב, יתן בהקדם דאלאר אחד (לא פחות ולא יותר) לקופה מיוחדת ב"מזכירות" (ובשאר המדינות – יתנו בשטרות דמדינותיהם בסכום השוה לדאלאר אחד, למשרד ד"מרכז לעניני חינוך" או "מחנה ישראל" שבמדינה ההיא). וכל הרוצים – יכולים לתת גם עבור נשותיהם ובני ביתם, כולל גם תינוק בן יומו – דאלאר אחד עבור כל אחד ואחת, ולפי מספר השקלים יוודע מספר המשתתפים.
בעניין זה אינו נוגע פירוט שמותיהם של המשתתפים אלא מספרם: כך וכך שקלים עבור כך וכך נפשות מישראל. ובוודאי יהי' מספר מרובה (לא רק באיכות, אלא גם בכמות) של משתתפים, מאנ"ש, חסידים וגם כלל ישראל, "הקטנים עם הגדולים", שיסכימו ויקבלו על עצמם להשתתף בדבר.
ואלו שירצו בהשתתפות גדולה יותר – יעשו זאת לאחר גמר ההדפסה, בעזה"י, ע"י רכישת כמה וכמה טופסים מהספרים הנדפסים על מנת להפיצם בחנם או בפרוטה אחת וכיוצא בזה".
ועוד הוסיף הרבי באותה שיחה:
"וענין נוסף בנוגע לאופן ההדפסה – כדי שתהי' יד הכל שוה:
בדרך כלל נהוג להדפיס בספר "הקדשות" עבור אלו שהתנדבו עבור הוצאות ההדפסה, וכן לציין בדפוס את שמותיהם של המדפיסים והמגיהים ושאר העוסקים במלאכת הקודש – מצד גודל הזכות שבדבר.
ובתור יוצא מן הכלל בנוגע להמשך תער"ב – שמצד החששות שבדבר, יש להשתדל שיהי' באופן 'חלק', על ידי זה שתהי' יד ואחריות הכל בשוה – לא ידפיסו בסופו "הקדשות", וגם לא ידפיסו את שמותיהם של המדפיסים והמגיהים וכו', ו"כלפי שמיא גליא" גודל זכותם וכו', ולכן בוודאי לא יתרעמו על כך שלא מדפיסים את שמותיהם – כי אם, שמו של המחבר, כ"ק אדמו"ר (מהורש"ב) נ"ע, ושמו של בנו יחידו ממלא מקומו, כ"ק מו"ח אדמו"ר נשיא דורנו, ותו לא מידי.
(השיחה נדפסה בשלימותה בחלק הראשון של הסדרה "שיעורים בהמשך המאמרים תער"ב").
*
אנו תקוה, כי הוצאתו של ספר זה, תעודד ותגביר את לימוד החסידות בכלל, והלימוד ב'המשך' זה בפרט, ותהיה מהפעולות האחרונות וה'מכה בפטיש' ל"אתי מר" – התגלות מלכנו משיחנו, בגאולה האמיתית והשלימה תיכף ומיד ממש.
